בחי' החיות המחי' מקום וזמןל כו', וע"ז נא' ויעל עשנו שבחי' עשן זה נתעלה בבחי' רצוא כו'. אך הנה נא' והרשעה כולה בעשן תכלה, וכתי' כי רשעים יאבדו כו' כלו בעשן כלו, שלכאו' צ"ל איך שייך לומר על רשעי' שיתעלו בעשן הוא בחי' עולם שנה נפש כנ"ל. אך הענין הוא, דהנה באמת בחי' עשן המערכה מתעלה כנ"ל, אבל עשן דפרה הוא ע"ד והרשעה בעשן תכלה, כי הנה נודע שבחטא ועון יש גוף החטא במח' או בדבור או במעשה, ויש בחי' הדקות והכחות רוחני' שיש בהחטא ועון דהיינו ההרהור והדבור בעניני החטא כו', הנה נודע כי הדקות והכחות רוחני' א"א להם להתעלות כ"א רק החטא והעון גופא יוכל להתעלותלא, ואדרבה יוכל לבא לבחי' בכל מאדך כמשארז"ל טוב מאד זה יצה"ר. וזהו ענין העשן דפרה שע"י העשן יוצא דקות החטא והאפר הנשאר הוא בירור החטא עצמו, והרי הוא כמו החטא לאחר הבירור שיתעלה יותר כו'. וביאור ענין זה, כי הנה נודע שכל דבר כלול מארמ"ע והנה ע"י האש יוצא ג' חלקי אמ"רלב בבחי' העשן והנשאר הוא יסוד העפר ולכן העיקר נשאר דוקא, כי הכל הי' מן העפר, כמו"כ יובן כאן שע"י העשן דפרה הרשעה תכלה שהוא הדקות שבהחטא ועון, והאפר הנשאר הוא בחי' בירור החטא עצמו כנ"ל.
ובזה יובן משארז"ל במד"רלג כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנא' ויקחו אליך פרה אדומה, וכשהוא רוצה הוא קוראה לשון זכר שנא' לקח פר אחד בן בקר, כן הוא בפ' תצוה פל"ח. ולכאו' צ"ל הלא פר דאהרן הי' דוקא פר ופרה אדומה הי' דוקא פרה, כמו שמצינו בשארי קרבנות שמהם היו פרים ומהם היו נקבות. אך הענין הוא דהנה פר הוא בחי' קליפת נוגה אבל פרה היא בחי' ג' קליפות. ויובן זה הוא כמו ענין הנה"ב שקודם ירידתה בגוף אינו רע כלל, אבל לאחר שירד בגוף יכול להיות נאחז ברע גמור. וזהו כמו ההפרש בין פר לפרה, שפר הוא בחי' ק"נ ופרה בחי' ג' קליפותלד, וזהו כשהוא רוצה קוראה פר שהו"ע בירור ק"נ אבל כשהוא רוצה הוא קוראה פרה דהיינו הבירור מג"ק, וזהו ע"ד כמו יעקב העלה אבק עד כסא הכבוד שאפי' בחי' אבק העלה ג"כלה. וז"ע הפרה ג"כ