פו

במפרשי', ובמגילה די"ח ארז"ל שהקב"ה קרא ליעקב אל, וע' בהרמב"ן בפי' החומש במקומו, והענין הוא כי דברי המד"ר הנ"ל נת' במ"א^ה בענין ספי' ת"ת שאבינו יעקב הי' מרכבה לה שע"ז אמר ואני אלק' בתחתונים, ואינו שייך כ"כ לכוונת דרוש זה, אמנם דברי רז"ל במגילה שאמרו שהקב"ה קרא ליעקב אל, י"ל הכוונה ע"פ מ"ש בס"י בל"ב נתיבות פליאות חכ' חקק כו' שיש בחכ' בחי' ל"ב נתיבות, וכן בבינה יש נש"ב, כמארז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם, והנה במשה נא' ותחסרהו מעט מאלקי' ופירשו בזה שהשיג רק מ"ט שערי בינה, ועד יום מותו לא השיג שער החמשים וזהו ותחסרהו מעט היינו בחי' שער הנו"ן דבינה מבחי' אלקי' דבינה, רק שבעת הסתלקותו השיג גם שער הנ' ג"כ ולכן ארז"ל לעליוני' נדמה להם למטה לתחתוני' נדמה להם למעלה שקאי עשה"נ כמ"ש מזה במ"א ע' מזה בד"ה את שבתותי תשמורו שלא נדפס, ובהגהות לשם^ו, וכמו שהוא בנש"ב כן גם בל"ב נת"ח יש ג"כ נתיב אחד אשר עליו נא' (איוב ך"ח וא"ו) נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה, שבחי' נתיב זה לא ידעו כלל, וי"ל פי' איה קאי על האומרי' איה מקום כבודו (כ"פ במא"א^ז) שגם הם אינם יודעי' מנתיב זה, ויש לבאר ע"פ משנ"ת במ"א שאי' מקום כבודו אומרי' האופני' וחיות הקדש^ח, שהרי השרפי' אומרי' מלא כה"כ, וארז"ל בחולין פרק גיד הנשה שאני אופני' שמכסא עצמו, לכן מזכירים את השם אחר ב' תיבות, ועכ"ז גם הם אינם יודעי', והיינו לא מיבעי שהשרפי' אינם משיגי' זה שהרי זהו בעצם למעלה מהשגה, ולכן א"א להם להשיג בחי' זה כלל, כי השרפי' הם משיגי' רק בד"כ שאוא"ס ב"ה הוא קדוש ומובדל מגדר עולמות, ולכן רצונם וחפצם ליכלל וליבטל באוא"ס שלמעלה מבחי' מקור לעולמות, ומאן דכסיף אע"ג דלא יכיל שבחא אית לי', ולכן נאמר עליהם שרפי' עומדים ממעל לו היינו לש' אד' הנז' תחלה, או ממעל לבחי' וא"ו מקור דמקור לעולמות כי ששת ימים כו' וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכפי ב' הפי' שבתי' יבנה כמ"ש במ"א^ט, וכמו שפי' הבעש"ט ז"ל שבמקום שרצונו של אדם^י עד"מ שם הוא בחוזק ה"ז כאלו עומד שם כו', ולכן גבי השרפי' מאחר שרצונם ליכלל באוא"ס הסוכ"ע שלמעלה מהארה המתצמצם בעולמות ה"ז כאלו עומדי' שם כו', ועכ"ז מזכירי' את השם אחר ב' תי' לפי שהם מכסא עצמו, ומ"מ הם ברעש גדול כמשנ"ת במ"א^יא שזהו מפני העדר ההשגה שעי"ז נעשה הרעש גדול, ולכן הם הם הממשיכי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org