אחד, והלא הוא ית' הוא אחד ומיוחד ואתה הוא קודם שנברה"ע, ואתה הוא לאחר שנברה"ע בלי שום שינוי כלל כו'. וגם צ"ל הלא לע"ל נא' ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד, והקשו ע"ז בגמ' אטו האידנא כו', ותירצו כו'ב, וא"כ מהו שאתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, הלא עדיין לא נעשה בגילוי למטה שהרי ביום ההוא יהי' כו' וכפי מה שתירצו בגמ' כו' לא כעוה"ז העוה"ב כו'.
ולהבין כ"ז צ"ל שרש ענין מלחמת יעקבג שאבק איש עמו עד עלות השחר, וארז"ל (חולין פ' גיד הנשה) שהעלו אבק עד כסה"כ, ודרשו זה מדכתי' ויאבק, שלכאו' א"מ הלא ענין העלאת האבק זהו דבר הבא ממילא כששני בני אדם מתאבקים זא"ז, ולא זהו לכאו' עיקר מלחמתם, ומדוע עשו מזה עיקרד לקרות כל המלחמה ע"ש האבק שהעלו, וכי מפני שהעלו אבק יקרא לכל המלחמה בשם אבק כו'. ורש"י פי' ויאבק לשון ויתקשרה ולשון ארמי הוא בתר דאביקו בי' וכמשארז"ל במנחות גבי ציצית ואביק לי' מיבק כו' לשון עניבה, שכן דרך שני בנ"א שמתאמצים להפיל איש את רעהו שמחבקו ואובקו בזרועותיו כו' עכ"ל. והנה למעלה נק' מלחמה זו מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ולכאורה אינו מובן איך יתכן להיות הס"מ נלחם נגד הקדושה והלא כל עיקר חיות הקליפות הוא מהקדושה דהיינו מאחוריי' דקדושה וכמשי"ת ואיך יהי' יכולת בידו להלחם נגד הוי' כו'.
והענין הוא דהנה בגמ' בסנהדרין איתא ר' אליעזר רמי כתי' טוב ה' לכל וכתי' טוב ה' לקויו לנפש תדרשנו ואו' ע"ז משל לאחד שהוא משקה שדהו הוא משקה לכל השדה אף במקום שאינו צריך (כי לא איכפת לי') וכשהוא עודר אינו עודר אלא כמה שצריך דהיינו סביבות האילנות כו'.