ולהבין כ"ז הנה כל התורהד היא בחי' תושב"כ, פי' תורה שבכתב כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה שהוא כדמיון הכתב בדיו על גבי הקלף שהם משני דברים נפרדים ומחברי' אותם יחד בתמונת האותיות כו', אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי'ה שאינם מדבר נפרד כלל כ"א מיני' ובי'. והנה באברהם ארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ולכאו' יפלא איך קיים כל התורה הלא יש כמה מצות התלויות בארץ, והרבה מצות שתלוים ביצ"מ כמו תפילין, ואיך קיים אותם. אך הענין הוא בהיות ידוע כי בד"כ התורה היא בחי' רצוא ושוב, ואברהם קיים כל התורה ברצוא ושובו, שזהו שנא' בו הלוך ונסוע הנגבה, שזהו כמו והחיות רצוא ושוב, שהי' תמיד בבחי' מרכבה וביטול ליכלל וליבטל אליו ית' שזהו כמו רצוא ושוב דתורה שנא' מימינו אש דת, אש הוא בחי' רצוא ומים הוא בחי' שובז, ואברהם קיים זאת ברצוא ושוב עצמו, לכן קיים אברהם כו'.
וביאור ענין רצוא ושובח, הנה הרצוא הוא ברשפי אש ליכלל וליבטל אליו ית' שלא ירצה בשום דבר זולתו ית', שזהו מ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים, פי' מות ורע הוא בחי' תענוגי עוה"ז השפל והגשמי, וחיים וטובט הנה טוב הוא בחי' ההשפעה שבג"ע, וחיים הוא מקור השפעת תענוגי' רוחני' שבג"עי, לכן ובחרת בחיים היינו בבחי' כי עמך מקור חיים כו', וזהו בחי' הרצוא. ובחי' השוב הוא בחי' עול מצות, וזהו מ"ש ואהבת כו' בכל לבבך דהיינו בחי' אהבה שבלב שהיא בחי' רצוא שתהי' בכל לבבך דהיינו בחי' רצוא שלם, ואח"כ אם רץ לבך שוב לאחדיא דהיינו בחי' בכל נפשך כפשוטו, היינו לקשר ג' לבושי הנפש בחי' מחדו"מ, שהמחשבה שלו יהי' מקושר במחשבת התורה, ודבורו בדבור התורה, והמעשה במעשה המצות כו', שזהו בבחי' השוב כו'. והנה אברהם שקיים כל