שכז

תמצא, ולכן היא בבחי' ענוותנותו שהיא ירידה גדולה לפניו כמ"ש מזה בת"א פ' וירא בד"ה פתח אלי' וע"ז ארז"ל במקום גדולתו^* שם אתה מוצא ענוותנותו. ועפ"ז יובן ענין שביעאה עילאה עלייהו בחי' בינה שבה התגלות ע"ק בחי' לאו מכל אינון מדות איהו ולכן השית יומין עילאין הם בבחי' לך ה' הגדולה שבחי' גדולה זו הוא בבחי' לך בטל וטפל כו'^יז. וזהו מ"ש וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ואח"כ כתי' כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא, והיינו כי יש ב' בחי' שבת, מכל מלאכתו אשר עשה היא בחי' השביתה מבחי' יומין תתאין כי עשי' היא בחי' אחרונה וכמ"ש אף עשיתיו, ואח"כ אמר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא היא בחי' השביתה מבחי' יומין עלאין.

וזהו מ"ש וישב שלמה על כסא ה' כי יש בחי' כסא ה' שהוא ג"כ בדוגמא זו. דהנה איתא במדרש במג"א ע"פ כשבת המלך שש מעלות לכסא זהו ענין ששה סדרי משנה. והענין הוא דהנה ארז"ל מתניתין מלכתא והיינו כמו מלך שגוזר^יח ואומר ומשפיל ומרומם כו', וכ"ז הוא עפ"י חכמתו שחייבה לו שלזה צריך להשפיל ולזה לרומם, וכך מתניתין מלכתא משפיל ומרומם שזה כשר וזה פסול, טמא וטהור, חייב וזכאי, שהוא עפ"י חכמת התורה שמחייב כך. וזהו מ"ש ויהי בישורון מלך שנק' מלך ישראל דוקא, וכן כתי' כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו, ולכאורה אינו מובן למה נק' מלך ישראל דוקא, דהנה עיקר מלוכה הוא בחי' ביטול מה שכולם בטלים לרצונו, ולכאורה המלאכים הם בטלים יותר ויותר, אף שהנשמות הם למעלה מבחי' מלאכים מ"מ ירדו למטה בגוף ונה"ב ואין בהם כ"כ הביטול כמו במלאכים שאין להם גופים^יט וא"כ למה לא נק' מלך המלאכים. אך לפי שעיקר הנהגת המלוכה הוא ע"פ חכ' שהוא ע"פ חכמת התורה, והנה התורה ניתנה למטה דייקא לישראל, וע"כ נק' מלך ישראל כו'. וזהו שית דרגין לכורסי' שהוא בחי' ששה סדרי משנה. והנה הכורסיא עצמה הוא בחי' תושב"כ שהוא בחי' שביעאה עלייהו, וזהו שבתושב"כ יש חמשה חומשי תורה שהוא כנגד ה' עילאה שהוא בחי' בינה, והשית דרגין הוא בחי' ויו של שם הוי' שהוא מחבר ה' עילאה עם ה' תתאה שהם ב' בחי' שביעאה עלייהו.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org