קסד

ומעתה יובן ג"כ משארז"ל במתניתא תנא זה הדן דין אמת לאמתו, כי הנה ארז"ל כל דיין הדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במע"ב. והענין הוא דהנה בריאת העולם הוא בבי"ת, ועשרים וששה דורות קרא האל"ף תגר עד מ"ת שהוא באל"ף, ונתבאר הטעם ע"ז^לו מה שלא הי' ברה"ע באל"ף, כי אל"ף הוא ר"ת ארור, משא"כ בי"ת ברכה, והיינו כי לעוצם רוממות בחי' האל"ף יכול להיות נמשך גם בבחי' ארור כי כחשיכה כאורה כו'. ולכאורה צ"ל איך הי' מ"ת באל"ף. אך הענין הוא דכשנבה"ע בבי"ת שהוא בחי' ברכה בחי' חכמה יכול להיות אח"כ מ"ת באל"ף ואעפ"כ לא יומשך לסט"א כ"א לסטרא דקדושה כנודע, וכמ"ש בד"ה מצה זו בלק"ת^לז בענין בעבור זה שיש מצה כו', כי אף שנמשך מבחי' גבוה מאד אשר שם כחשיכה כאורה, מ"מ בעבור זה היינו בחי' מצה בחי' ביטול בחי' חכמה נמשך לי ולא לו, ועד"ז הוא בענין הקב"ה. וזהו עוד פי' בהקב"ה שבחי' קדוש יומשך בבחי' ברוך דוקא, כי מצד בחי' קדוש יכול להיות נמשך גם לסט"א, אבל כשנמשך בבחי' ברוך היינו בחי' חכמה כנ"ל לא יומשך כ"א לסטרא דקדושה, וממשיכים בחי' זו ע"י הדן דין אמת לאמתו שלא יהי' דין מרומה כמ"ש התוס', והיינו אף שהעדים והטענות מוכיחים כדברי הא' מהבעלי דין, עכ"ז יבין הדיין בחכמתו, וזהו משכיל כו', ולכן ממשיכים עי"ז בחי' קדוש בברוך כו'. וענין הדין למעלה כי הנה בר"ה ויבאו בני האלקים, שבני האלקים^לח אומרים שישראל חטאו ג"כ, והנה הוא טענה חזקה, ועכ"ז מבין הדיין שעם ישראל הצדק כו'. ונמצא מובן שע"י שדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף שממשיך האל"ף בבי"ת, ע"י היותו משכיל. ולכן המשכילים שדן דין אמת לאמיתו יזהירו כזוהר הרקיע היינו בחי' אור שלמעלה מבחי' מים ורקיע שמאיר בבחי' רקיע ע"י שדן כו' שהוא משכיל על דבר כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org