קכה

דוד שם, ועי' בלק"ת פ' מטות בד"ה עיני כל^ז אליך ישברו בענין ואתה נותן להם את אכלם בעתו, וזהו ושריך בעת יאכלו דהיינו אחר בחי' עת לעשות לה' אז יאכלו ג"כ, דהיינו אחר שנעשו בני חורין שזהו ע"י יחוד העליון שנק' עת רצון, כי בלילה דפסח נפתח בחי' טל ואזי ואכלתם אותו כו' שיהנו מיחוד העליון וכמ"ש אכלתי יערי עם דבשי ועי"ז אכלו ריעים הם מלאכים ונשמות דבי"ע כמ"ש בזהר ר"פ ויקרא, וע' מענין עת בלק"ת בד"ה ואתחנן אל הוי'^ח בעת ההיא.

קיצור. ושריך בעת יאכלו, ואכלתם אותו בחפזון, עת לעשות לה' לחבר בחי' מל' הנק' עת אל הקדש, עת רצון, וזהו החפזון דשכינה לצאת מעת אחרא שעלי' נא' ואל יבא בכל עת.

ויש להעיר לענין עת מלשון ועונתה לא יגרע ע"ד שארז"ל פ' אע"פ דס"ב ב' בענין עונה של ת"ח שעז"נ אשר פריו יתן בעתו, הרי עת ועונה ענין א'. וזהו ענין בעתה אחישנה, ועמ"ש ע"פ והי' אמונת עתך^ט. וע' בשרשי' ערך עון וערך עונה ובערך עת, והנה בערך עון יש ל' מעון שהוא ל' דירה ולשון עונתה ופי' הש"י^י כי העונה והחיבור איש ואשתו נק' בית ודירה כמו מושיב יחידים ביתה, ובשרש עונה נז' ל' ענייה יעננו ביום קראנו. וע' בעה"ק חלק התכלית פס"ט בענין כל הקורא ק"ש בעונתה, ואפשר להעיר מענין מצה הנק' לחם עוני שהוא הגורם להמשיך העונה, וזהו שעונין עליו דברים הרבה. ועמ"ש בבוך שמות פ' בא בענין מארז"ל כל האוכל מצה בע"פ^יא כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו הרי המצה שייך להיחוד, ולכן ושריך בעת הנ"ל יאכלו ע"ד באתי לגני אחותי כלה אכלתי יערי כו' ואזי אכלו ריעים כו'.

ג) והנה מ"ש לעיל סעי' א' בעוה"ז עשה להם נס בלילה כו' זהו הענין המבואר ג"כ במדרש תלים סי' ל"ו ע"פ כי עמך מקו"ח^יב באורך נראה אור א"ר יוחנן עובדא הוה בחד בר נש הי' מדליק את הנר בלילה והי' כבה ומדליקו כבה ומדליקו, אמר עד מתי אהי' מתייגע והולך, ממתין אני עד שתזרח השמש ואני הולך לאור החמה, כך ישראל נשתעבדו במצרים עמדו משה ואהרן וגאלום, חזרו ונשתעבדו בבבל, וחוזרי' ונגאלים ע"י חנני' מישאל ועזרי', חזרו ונשתעבדו למוקדון, ונגאלי' ע"י מתתי' חשמונאי ובניו, חזרו ונשתעבדו באדום, אמרו ישראל הרי נתייגענו נגאלין ומשתעבדין אין אנו מבקשי' שיאיר לנו בשר ודם למטה אלא הקב"ה שנא' אל הוי' ויאר לנו. הרי גאולת מצרים נמשל ג"כ לנר והנר מדליקין בלילה, וזה"ע עשה להם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org