קכ

טנת"א שהם כנגד דצח"מ^כד, אותיות הם דוממין, ותגין הוא בחי' צומח, נקודות הוא בחי' חי, וטעמים הוא בחי' מדבר.

והנה בתורה הנגלית^כה אינו נמשך הגילוי כ"א מבחי' נת"א^כו, שזהו מ"ש ששים המה מלכות כו' הוא בחי' תושבע"פ אינה כ"א מבחי' אותיות התורה כמשארז"ל מ"ט אמר קרא, וגם מבחי' תגין יש ג"כ בתושבע"פ כמשארז"ל ר"ע הי' דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות, וגם מבחי' נקודות כמשארז"ל יש אם למקרא יש אם למסורת. אבל מבחי' טעמים לא נתגלה בתושבע"פ^כז, והיינו לפי ששרש אותיות התורה הוא מבחי' מדות עליונו' בחי' חג"ת, דהנה אותיות הם בחי' כלים שע"י נמשך השכל לידי גילוי לזולתו, שא"א להשיג השכל בלתי אותיות, ולכך אנו רואים שאף מי שהוא בר שכל גדול אם אין לו אותיות אינו יכול להמשיך השכל לזולתו, לפי שגילוי השכל הוא דוקא ע"י אותיות שהם בחי' כלים. אך הנה כדי שיומשך השכל באותיות זהו ע"י צמצום, שתחלה נתצמצם השכל, לפי שעצמיות השכל כמו שהוא אינו יכול להיות נמשך באותיות, וכמו למשל יין שהוא בחבית גדולה א"א לשתות ממנו כ"א ע"י שממשיכי' בכלים קטנים שנתצמצם ההשפעה כו', וכך כדי שיומשך השכל באותיות זהו ע"י צמצום, ואח"כ התפשטות והמשכה. וזהו ענין שהאותיות הם במדות חג"ת לפי שע"י ג' מדות חג"ת שהוא בחי' צמצום והתפשטות והמשכה עי"ז נמשך השכל באותיות כו' (וע' מענין ג' בחי' חג"ת שהם בחי' ג' ידות שהם צמצום והתפשטות והמשכה בלק"ת בביאור ע"פ נשא את ראש^כח פ"א ופ"ב). אך הנה תגין הם למעלה מאותיות, כי תגין הם בבחי' כתרי אותיות, וכמשארז"ל ודאשתמש בתגא^כט חלף, כל המשתמש בכתרה של תורה, וכן ארז"ל שמצאו משה להקב"ה שקושר כתרים לאותיות, והיינו לפי שתגין שרשן מבחי' בינה, ות"ת דאימא נעשה כתר לז"א. ונקודות הם בחכ', כי יו"ד שהוא בחי' חכ' הוא בחי' נקודה, ולזה התיבה נשתנה לפי הנקודה, כמו למשל אותיות אב, אם הוא בנקודת פתח אז הוא פי' אב, ואם הוא בנקודה אחרת אז הוא פי' אחר ממש, והיינו לפי שנקודות הם בחכ'. והנה השכל הוא מנהיג את המדות, ולכך הנקודות הם מוליכים ומנהיגים להאותיות שהם בבחי' מדות, וזהו ענין נקודה בהיכלא שהעיקר הוא בחי' הנקודה שההיכל מתנהג עפ"י הנקודה.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org