קסב

ואח"כ ע"י התורה^כב ממשיכים להיות משמחי לב כי פקודי הוי' ישרים משמחי לב^כג, שבתחלה ע"י התפלה הוא בחי' הדאגה כנ"ל, אכן ע"י עסק התורה שהנפש היא תפיסא בה אזי עי"ז היא תפיסא ומתלבשת בהקב"ה^כד ממש דאורייתא וקוב"ה כולא חד ולכן משמחת את הלב. ופי' ענין פקודי ה' ישרים, דהנה בהשתלשלו' הוא בחי' מיעוט אחר מיעוט, שכל מה שנמשך למטה יותר מתמעט במיעוט אחר מיעוט, וכנודע מענין יחידות עשירות מאות^כה, שבבריאה הוא בחי' מאות, וביצי' מתמעט על עשירות, ובעשי' רק יחידות, אבל פקודי הוי' ישרים שנמשך האור ישר למטה כמו למעלה. וזהו עוד פי' בהקב"ה שהקדוש בעצמו יתברך וימשך כו', וזהו פי' הקב"ה שהקדוש יתברך כו', ולכן אומרים בנוסח הברכה אשר קדשנו במצותיו וציונו על דברי תורה, וכן בכל המצות, שממשיכים שהקדוש בעצמו יתברך ויומשך.

והנה עיקר ענין מצות לימוד התורה הוא בדבור, ולכן מצינו שזה למד מאה פעמים וזה למד מאה פעמים וא'. כי הנה מבואר בס"י שעשר ספירות בלי מה כשלהבת קשורה בגחלת, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחי' העלם (ועמ"ש סד"ה כי ביום הזה יכפר^כו בענין בחי' צור עליון, צור חיינו שהוא מקור ההויות כו') וכדי להמשיך השלהבת מהעלם אל הגילוי הוא ע"י רוח הנופח בכח, וכך עד"מ ע"י הבל פה של המדבר ד"ת שהוא בחי' לרוח ממללא עי"ז ממשיך אור התורה ממקורה מההעלם אל הגילוי (ועיין באגה"ק סד"ה ויעש דוד שם^כז גבי ובאורייתא מתקיים עלמא כו' כי בדבורם ממשיכים כו'), וזהו שמברכים נותן התורה לשון הוה, כי רוח שרשו גבוה מאד כמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום וכמ"ש בס"י עשר ספירות כו' כשלהבת קשורה בגחלת כו' אחת רוח אלקים חיים כו', שע"י הרוח נמשך אח"כ גם בחי' אש שהוא גילוי בחי' השלהבת כו' ע"ש, ועמ"ש סד"ה ביום השמע"צ^כח גבי ואשים דברי בפיך כו' מוצא פי' ה', ועמ"ש סד"ה ענין ק"ש^כט בפי' קורא בתורה. אך רוח זה הכל לפי מה שהוא אדם, והתנאים ואמוראים^* שהיו מבחי' מוחין דגדלות הי' בכחם להמשיך בדבורם בחי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org