והוא עומד עליהם תחת · ש"פ וירא, תער"ג
קפא
הנפש ומתגלה עי"ז כו'. כמו"כ כבי' למעלה המח' דאנא אמלוך הוא בחי' הלבוש שבזה נאחז האור להיות בעצמותו כבי' בבחי' אור השייך אל העולמות כו' וכמ"ש במ"א, ואח"כ כשהי' הצמצום ונשאר רשימו ה"ז בחי' כלי המקבל אור הקו כו' (עמ"ש בזהר"ק על מאה"ז בראשית דט"ו), שבזה נאחז האור להיות אור הקו בבחי' מציאות אור כו' (ולהיות בא במדה ומשקל כו') (ועמ"ש בד"ה להבין ענין אוא"ס, א"ס ולא אין לו תחלה, דע"י הרשימו בא האור בבחי' כח גבולי, והיינו להשיטה שהאורות הן פשוטים לגמרי מצ"ע להיותם מבחי' אוא"ס הבל"ג, ה"ה באים בבחי' מדה וגבול ע"י הרשימו שהיא בחי' כח הגבול שבא"ס כו', ולפי המבו' בדרוש זה ע"פ השטה שהאורות יש בהם ג"כ ע"ס, מ"מ הרי האורות הן מבחי' אוא"ס הבל"ג, רק שזהו מה שהאוא"ס שיער בעצמו להאיר בבחי' מדה וגבול כמשנת"ל פכ"ז, ולכן הן בבחי' פשיטות לגבי הכלים כמשנת"ל פי"ד, ובכדי שיהיו בערך להתלבש בבחי' כלים זהו ע"י נקודת הרשימו כו'). והעיקר הוא בבחי' כלים דאצי' שבהם נאחז הארת אור המאציל להיות בבחי' אור וגילוי כו', ולכן
במדרי' שהכלים הן בבחי' מיעוט אין האור בבחי' גילוי ממש כו', וכמו החכ' שהיא בבחי' נקודה שאינו בבחי' גילוי ממש עדיין משום מיעוט הכלים כו', ובבינה ששם ריבוי הכלים יותר ה"ז בחי' גילוי כו' (ובאמת הרי האור הוא בבחי' ריבוי בחכ' דוקא דגם בבחי' נקודת השכלה דחכ' האור בבחי' גילוי רב ובבינה מתעלם האור כו', והיינו כנ"ל שהגילוי שע"י הכלים הוא ע"י שהכלים מלבישים ומעלימים על האור כו', ומ"מ גם החכ' היא בחי' גילוי לפי שמ"מ יש בחי' הכלים גם בחכ' כו', והגילוי הוא בבחי' ריבוי אור כו'). וכן החו"ב בכלל נק' נסתרות מפני מיעוט הכלים שהרי נק' חיוהי כו', ועיקר הגילוי במדות שנק' אלה כו'. ובכללות הרי הע"ס דאצי' הן בחי' ע"ס הגלויות שזהו ע"י הכלים שעי"ז דוקא הן בבחי' אור וגילוי כו', וכמו"כ מה שהן בבחי' חו"ב וחו"ג כו' כ"ז הוא ע"י הכלים דוקא, דהאור מצ"ע אינו בגדר חו"ב עדיין כו', והגם שבאורות יש ג"כ ע"ס וכמשנת"ל, מ"מ ה"ה בבחי' פשיטות עדיין, ודוקא ע"י הכלים ה"ה בבחי' מציאות חו"ב וחו"ג כו'. וכמ"ש הפרד"ס שע"ד פ"ד וז"ל ולפי
האמת לא יקרא החכ' הכלי כו' כי התכונה (היינו בחי' העצמות המתלבש בהכלי) הוא אשר יקרא חכ' באמיתית וזו (היינו הכלי) לבוש אלי' להראות העמים והשרים את יופי נשמתה הפועלת בה כו' עכ"ל, והיינו שהכלי מראה ומגלה את האור כו', דעם היות שהאור הוא בחי' החכ', מ"מ ה"ה בבחי' פשיטות ואינו נראה ונגלה בבחי' מציאות חכ' כ"א ע"י הכלי כו' (ומ"ש להראות כו' את יופי נשמתה י"ל שזהו כענין המאמר אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין שנק' הע"ס תיקונין שהם תיקון המאציל כבי' וכמ"ש הפרד"ס שם פ"ה מטעם שבהם מגלה הקב"ה כחו וגבורתו כו', וגם שבזה נשלם תכלית הכוונה כו' וכמ"ש במ"א). וזהו שהספירות הן ל' ספור והגדה דכמו שהדיבור מגלה את הדבר הנעלם כמו"כ הספי' מגלים את ההעלם דהיינו מה שהכלים ממשיכים ומגלים את האור כו', דלולא הכלים לא הי' המשכת האור כלל אלא הי' כלול בעצמות המאציל, וגם לא הי' בבחי' אור המאיר כו', והכלים ממשיכים את האור ומגלים אותו להיות בבחי' אור להאיר ובבחי' חכ' וחסד כו'. וז"ע מה שהכלים הן גווני האור דהיינו שע"י הכלי הוא בחי'
מציאות אור ובגדר מיוחד כו', דהאור בעצם אינו בבחי' גוון וציור עדיין שאינו עדיין בבחי' מציאות אור ומכ"ש שאינו בגדר וגוון מיוחד כו', וכמו המים שהם בגוון פשוט כו'
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source