ביום השמיני עצרת תהי' · שמע"צ, תער"ג
קס
שרשם כי ההגבלה ממש שייך רק בבי"ע, והגבלת המספר באצי' אינה הגבלה ממש רק לגבי שרשם הקדום כו' (דהיינו הגבלה שבבחי' התגלות לבד כו'), וכן בערך פעולתם אלינו, וכנודע דהגבול דאצי' הוא רק מה שההמשכה שחוץ לאצי' תהי' בבחי' גבול, אבל באצי' אינו בבחי' גבול עדיין דע"ס דאצי' אין סוף להתפשטותן גם בבחי' הכלים כו' וכמ"ש במ"א, ועיקר ענין המספר באצי' הוא מה שהמספר ענינו הוא רק התגלות מההעלם כו', ומ"מ בהתגלות המספר בא הדבר לידי התחלקות. וזהו שהמספר צ"ל בדבור דוקא, וכמו בספה"ע שלא די במח' כי אם בדבור דוקא, לפי שבמח' הוא בהתכללות עדיין, וגם כשחושב כאו"א בפ"ע אין זה בבחי' התחלקות רק כשסופר בדבור ה"ז בבחי' התחלקות, ע"כ עיקר המספר הוא בדבור דוקא. וכמו"כ הוא למעלה דלמעלה מאצי' הכל הוא בבחי' אחדות עדיין, וכמשנת"ל באורך דהקו הגם שעשוי מנקודות פרטים מ"מ הכל בבחי' אחדות ונק' ע"ס בלי מ"ה כו', ובאצי' באין הע"ס בבחי' התחלקות כו'. וז"ע המספר שהוא בבחי' ההתגלות מההעלם רק שבא בבחי' התחלקות כו'.
קיצור. אמנם צ"ל איך שייך כו"ח בעיגולים, אך הענין דגם באוא"ס הבל"ג שייך ספי' אין קץ, והיינו שהספי' גופא הן בבחי' פשיטות, ויקדים מהו שם ספירה, הפרדס מפרש ספירה ל' מספר, ומספר הוא התגלות ההעלם, וכן הגבלת המספר היינו הגבלת ההתחלקות והגבלת ההגדרה, הוא ג"כ רק בבחי' התגלות מהעלם כי ישנו גם בשרשם, ובהתגלות ג"כ אינו בהתחלקות והגדרה ממש כ"א בבי"ע, ומ"מ בהתגלות המספר באין לבחי' התחלקות.
פד) ובשעה"כ ע' מספר הימים כ' פי' הרשב"י ע"ה בתי' כי המל' נק' מספר כו', והטעם כי היא חשבון ומספר לימים עליונים, ופי' כי הימים עליונים מתגלים ע"י המדה הזאת המגלה אותם כמו החשבון שהוא הגבלת הדבר הנמנה ומצד הגבול והחשבון מתגלה עכ"ל. והיינו ג"כ כנ"ל שהמספר הוא ההתגלות מההעלם, והוא שהמספר כבר יש בהעלם והמספר הוא רק ההתגלות שלו, ומ"מ הרי קודם שנספר הרי אינו בבחי' מספר עדיין כו', והוא מפני שהמספר הוא הגבלת הדבר שבא בהגבלה והתחלקות, ועי"ז הוא בבחי' מספר, וקודם שנספר הגם שהוא בבחי' מספר בהעלם אינו בבחי' הגבלה והתחלקות עדיין כו'. וז"ע שהמל' נק' מספר הימים דימים עליונים הן המדות העליונות שנק' ימי עולם כנודע, והנה הגם שהן ג"כ בבחי' מספר והן ששה מדות שהן מקור ההשפעה לשית אלפי שני כו', מ"מ ה"ז למעלה מהגבלה והתחלקות עדיין, ובמל' בא בבחי' הגבלה והתחלקות, שעי"ז הוא בחי' הגילוי, וע"כ שם עיקר המספר כו' (וכמו שהזמן עיקרו בבחי' מל' מלך מלך ימלוך ובז"א רק סדר זמנים כו' וכמ"ש במ"א). והיינו שאינו
דומה ההגבלה דמל' לההגבלה דלמעלה מבחי' המל', שע"כ עיקר ענין המספר הוא בבחי' מל' דוקא. ויובן זה ע"פ מ"ש בסי' בפי' זכר רב טובך יביעו דפי' רב טובך הו"ע ריבוי היסודות, דטוב הוא בחי' יסוד וכמ"ש אמרו צדיק כי טוב, להיות כי כל השפעה הוא מבחי' היסוד כו', וריבוי היסודות הוא ריבוי הצמצומים שהמשפיע משפיל ומצמצם א"ע לצורך ההשפעה (שז"ע שהיסוד נק' טוב שהוא מה שהמשפיע משפיל א"ע להתקשר אל המקבל ולצמצם א"ע לפ"ע המקבל כו'). וכמו עד"מ בהשפעת
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source