והי' עקב תשמעון את · ש"פ עקב, תער"ג
שנז
בבחי' דבקות כ"א בבחי' התחדשות ממקורו כו' וכמ"ש במ"א, רק כללות האור בבחי' דבקות כו'), רק בשני דברים נבדלים שייך התקשרות כו' (ולפ"ז דבקות הוא למע' מהתקשרות, ובבה"ז פ' תרומה אי' דהתקשרות הוא יותר מדבקות כו', דדבקות הוא בבחי' מקיף והתקשרות בבחי' פנימי כו', וי"ל דשם מדבר בדבקות שמצד העליון דהיינו בבחי' מקיף לבד, וכמו כאשר ידבק האזור כו' כן הדבקתי אתכם כו', שז"ע וימינו תחבקני שהוא בבחי' מקיף, וכמו המחבק את חברו שמקיפו כו', והתקשרות הוא בבחי' פנימי כמ"ש ונפשו קשורה בנפשו כו', אבל מלמטלמ"ע הדבקות הוא בבחי' התאחדות יותר מהתקשרות, דדבקות הוא בדבר שאינו מהות בפ"ע והתקשרות הוא בדבר שהוא מהות בפ"ע כשמתחבר כו'). וזהו שישראל מתקשראין באורייתא, דהנה הנשמה כמו שירדה לבי"ע ה"ה בבחי' יש ומציאות דבר, דע"ה ששרשה הוא באצי' וכמש"א נשמה שנתת בי טהורה היא כו', וגם כמו שירדה לבי"ע ה"ה אלקות בעצם מהותה, ומ"מ הרי נעשית בבחי' יש עד שביכולתה להתחבר עם הגוף ונה"ב ונתפסת בגשם דאז ה"ה נעשית יותר בהגשמה כו' כנודע
וכמשנת"ל בתחלת הדרוש, והתורה היא חכ' אלקית חכמתו ורצונו ית' כו', ומ"מ הרי בשעת עסקו בתו' שמשים כל שכלו ורוח בינתו בעסק זה הרי כל כחות נפשו מתאחדים ומתכללים באותה דבר הלכה שעוסק בה, וכמ"ש בסש"ב ח"א פ"ה שבעסק התו' נעשה מוקף ומקיף שמלבד ששכלו מוקף מהדבר הלכה הרי גם שכלו מקיף את הדבר הלכה שמבין אותה ומשיגה כו', והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמי' להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה כו'. והגם שנפשו היתה בבחי' יש נפרד לעצמה קודם עסקה בתו', אך בעסקו בתו' מתאחדת ומתקשרת בד"ת, וה"ז כמו שצוררין דבר בדבר וקושרין אותן יחד עד שמתאחדין כו', כך הנפש צרורה בצרור החיים ומתאחדת בד"ת שעוסק בה בכל כח שכלו ורוח בינתו כו', וזהו הנק' קשר ויחוד שמחברים דבר נפרד כמו הנפש שמתאחדת בתו' כו', וזהו לפי שהנפש הוא אלקות בעצם ע"כ הוא מתאחד בעסקו בתו' בבחי' התאחדות ממש כו'. והנה בכל קשר צ"ל ב' קשרים זה עג"ז וא"ל אינו קשר של קיימא, והיינו שצ"ל לזה עבודה בבחי' אהוי"ר דאורייתא בלא דחילו ורחימו לא
פרחת לעילא ולא נקרא קשר כלל, כ"א צ"ל אהוי"ר ועי"ז בעסק התו' מתקשר נפשו בתו' ומתאחד בה כו'. וכמו"כ הוא בהקשר דאורייתא וקוב"ה, דהנה כמו שאין ערוך לנפש בע"ג עם התו' שהיא חכ' האלקית, כך יותר אין ערוך לתו' עם עצמות אלקות כי עצמות אוא"ס הרי חכים ולא בחכ' ידיעא ונבדל בערך מן החכ' עד שהחכ' נק' לגבי' עשי' וכמ"ש כולם בחכ' עשית כו' (וי"ל ע"פ משנת"ל פמ"ט בההפרש בין הרצון לכחות הנפש דהרצון אינו דבר לעצמו חוץ לעצמות הנפש, אבל הכחות כמו כח השכל ה"ה כח לעצמו חוץ להעצמות של הנפש כו', וכמו"כ הוא בדוגמא כזאת בבחי' חכ' למע' והיא בחי' חכ' דתו' שזהו בבחי' דבר מה היינו בבחי' חכ' כו', דעצמות אוא"ס אינו בגדר חכ' כו'), וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שנמצאת מאין בבחי' מציאות יש כו', וכמא' אבא יונק ממזלא בחי' מזלות ושערות לבד כו', וז"ע לבנ"ח דהחכ' היא בבחי' נתיב כו'. וידוע ההפרש בין נתיב לדרך, דדרך הוא דבר רחב שהולכים בו בהתגלות כו', ונתיב הוא קצר ומצומצם שההולך בו הולך יחידי ובהעלם כו', וכ"ה למע' שהולכת והובאת אוא"ס בבחי' צמצום והעלם נק' בש' נתיב כו', וכ"ה המשכת בחי' העצמות לבאר הרצון דמצות
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source