תקעו בחדש שופר בכסה · ליל ב' דר"ה, תרד"ע
שצה
שזהו ההפרש בין ש' אור לש' אצי', דאור הוא כמו שכלול עדיין בהעצמו' שאינו עולה עדיין בשם אור וזיו כו', וש' אצי' הוא האור שנאצל ונתגלה בבחי' הפרשת הארה מן העצמו' כו'). והגם דזה שאצי' הוא בבחי' גילוי ההעלם זהו רק לגבי חיצוני' הכתר שבבחי' מקור לאצי' כו' (דבד"כ זהו בחי' ז"ת דאריך דאו"א מלבישי' לזרועות דא"א כו'), דבבחי' זו שייך שהע"ס דאצי' הם כלולי' שם ונאצלו ונתגלה מן ההעלם אל הגילוי כו', אבל בחי' פנימי' הכתר שזהו בחי' עצמו' המאציל הרי אינו בבחי' מקור לע"ס דאצי' ואינו בערך לו' שהם שם בבחי' התכללו' כו' כנודע. ומ"מ מאחר שהן בבחי' אצי' בהכרח לו' דכללו' בחי' האצי' (היינו גם בחי' חיצוני' דאצי' כו') יש להם שייכות לאוא"ס עצמו' המאציל כו', שה"ה עכ"פ בבחי' מאציל ונאצל בהכרח שיש להם שייכות שהנאצל הוא לפ"ע המאציל הגם שאינו בבחי' מקור אליו כו'. והגם דבאמת הרי יותר משאין ערוך עשי' לגבי אצי' אין ערוך אצי' לגבי הא"ס כו', הנה עיקר ענינו הוא לגבי האוא"ס שלפה"צ, וכמו שמבו' הטעם ע"ז בתו"א ד"ה פתח אליהו לפי שענין
הצמצום הוא התעלמו' האור ונמשך רק הארה לבד כו', והתהוות בי"ע מאצי' הוא ע"י פרסא דמהות האור מתלבש בהפרסא כו'. ומ"מ הרי התהוות בי"ע בבחי' ההתגלו' שבהם הוא מבחי' אור של תולדה לבד שאינו מהות האור הראשון (המתעלם לגמרי בהפרסא כו'), והתהוות האצי' ה"ה בבחי' קירוב מהאוא"ס שאחה"צ דהיינו בחי' אור הקו בכלל שגם האור הוא בבחי' דבקות במקורו כו', דע"ה שהצמצום הוא סילוק האור ופרסא הוא שמהות האור הוא בהפרסא כו', מ"מ יש יתרון מע' בצמצום על פרסא דבפרסא האור מתעלם ואינו מאיר רק אור של תולדה כו', ובצמצום האור חוזר ומאיר כו' כמ"ש במ"א, וע"כ הקו הוא בבחי' דבקות במקורו כו'. ובאמת הרי גם עצמו' האור דאוא"ס שלפה"צ נמצא ונמשך גם לאחה"צ (וכמו עצמו' נקודת המל' דאצי' שנעשית בבחי' עתיק כו', וכמו"כ הוא בבחי' מל' דא"ס ועוד למע' מזה כו' והוא בחי' פנימי' הקו כו'), דצ"ל דאצי' הוא בבחי' שייכות לזה כו', והרי לגבי מדרי' זו הרי ודאי אין ערוך כו', דבבחי' ומדרי' זו שייך לומר דיותר משאין ערוך עשי' לגבי אצי' אין ערוך אצי' לגבי הא"ס
כו'. הנה ע"ז הו"ע הממוצע שהערך והשייכות דאצי' הוא לגבי בחי' הממוצע כו', וז"ע הממוצע שבין עצמו' המאציל אל הנאצלי' שהממוצע יש בו מבחי' העצמו' כמשי"ת, בכדי שיהי' חבור ושייכות הנאצלי' אל העצמו' כו', הגם שהעצמו' שבהממוצע ג"כ אינו בבחי' מקור כו'. ולכאו' מאחר שהנאצלי' לגבי העצמו' הן באין ערוך לגמרי והממוצע הרי יש בו מבחי' העצמו' ממש איך יהי' להנאצלי' ערך ושייכות להעצמו' שבהממוצע ושעי"ז יהי' להם שייכות אל עצמו' המאציל כו', זה יתבאר לקמן בעזה"י.
קיצור. וענין הממוצע הוא שיהי' לנאצלים שייכות אל העצמות, ולא כמו האמצעית דאצי' שזהו רק בההתהוות והנבראים הן באין ערוך, שהרי אצי' הוא מ"מ בבחי' גילוי ההעלם, הגם שזהו רק לגבי מקור הנאצלים, מ"מ מאציל ונאצל יש להם שייכות, ומה שא' יותר משאין ערוך עשי' כו', היינו לגבי אוא"ס שלפני הצמצום, משא"כ לגבי הקו, אך הלא בהקו יש בפנימיותו בחי' העצמות ולגבי' הרי אצי' באין ערוך, הנה ז"ע הממוצע שבו מבחי' העצמות ועי"ז יש לאצי' שייכות אל העצמות.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source