אני לדודי ודודי לי · יום ב' דר"ה. תער"ג
קלו
על אור הא"ס בחי' עצם האור, ונק' הוא לפי שבו שייך בחי' העלם וגילוי כו' והיינו בחי' ההעלם של הגילוי כו', דבעצמות אינו שייך העלם וגילוי וע"כ נק' אתה שנמצא כמו שהוא בהעלמו כו', ובהאור שייך העלם וגילוי היינו שזהו בחי' העלם של הגילוי כו', הרי שהוא בחי' מקור עכ"פ כו'. וזהו דבחי' עצם האור הוא מקור כל המקיפים כו'. ואין זה סותר למשנת"ל פס"ט, דעם היות שהוא למעלה מבחי' רצון הפשוט, ואין לומר בו מה ששייך לומר בהרצון הפשוט כו', ומ"מ הוא בחי' מקור המקיפים כו', ועמשנת"ל פט"ז שזהו בחי' שרש ומקור דבחי' סוכ"ע כו'. וידוע די"ג ברוך דברוך שאמר הן בחי' יגת"ד שהן יגמה"ר ע"כ אומר במקור כל ההמשכות ברחמיך הרבים, ונודע ג"כ די"ג ברוך דברוך שאמר כולם הם בחי' מקיפים ויש בזה מקיפים דאור ישר (שהן מדרי' הנ"ל) ומקיפים דאו"ח כו', וברוך שמו הוא המקור הכולל כולם כו' וכמ"ש במ"א. וזהו ג"כ ענין ברחמיך הרבים בחי' מקור כל המקיפים שהוא בחי' רחמים פשוטים לגמרי שאין בזה התחלקות מדרי' כלל כו', ואח"כ נחלק לה' מדרי' נר"נ ח"י והמקיף
הראשון מקיף דיחידה שהוא בחי' מקיף דרצון פשוט שאמר והי' העולם הנ"ל שהוא בחי' יחידה והו"ע רחם עלינו כו', דלהיותו בבחי' מקיף עכ"פ אומר ע"ז רחם עלינו כו'. והמדרי' הב' בחי' מקיף דחי' והוא אדון עוזינו שהרצון בא מהעלם אל הגילוי בבחי' השערה בכח שז"ע ברוך הוא כו', ונק' אדון עוזנו לפי שהמקיף דחי' יש לו שייכות אל הפנימי ונותן כח ועוז בהפנימי כו'. וכ"ז הוא באוא"ס שלפני הצמצום כו' (בחי' אצי' דכללות כו'). ואח"כ ג' מקיפים צור משגבינו מגן ישענו משגב בעדינו שהן מקיפים דנר"ן בחי' בי"ע הכללים כו', צור משגבינו בחי' מחה"ק דא"ק וכנודע דצור הוא ששרשי ההויות הן בו בהעלם כו', דכן הוא במדרי' שאחר הצמצום בבחי' מחה"ק דא"ק שהכל שם בבחי' העלם לגמרי (בבחי' העלם שאינו במציאות וכמ"ש במ"א) כו', מגן ישענו בחי' יצי' דכללות דמגן הוא שבא בבחי' גילוי, דז"ע שגבי אברהם כתיב אנכי מגן לך מגן אברהם כו'. ואברהם הוא בבחי' עקודים וכמ"ש בע"ח שער העקודים פ"א שז"ע ויעקוד את יצחק בנו כו', והיינו בחי' יצי' דכללות בחי' גילוי כו'. ומשגב
בעדינו בחי' עשי' דכללות, דמש"א משגב בעדינו הוא ע"ש הפסוק ה' צבאות עמנו משגב לנו כו', והיינו שהוא עמנו בבחי' קירוב ממש בבחי' עשי' כו'.
קיצור. וכנגד זה יש ה' מדרי' ביוצ"א, אלקי עולם הוא בורא עולם דרק בזה יכולים לכנות בחי' העצמות שזה מורה שמציאותו מעצמותו ושהוא נמצא בבחי' בלתי מציאות נמצא, ברחמיך הרבים הוא בחי' אור הא"ס שלמע' מבחי' הרצון והוא מקור כל המקיפים, רחם עלינו בחי' הרצון פשוט שאמר וה"ע מקיף דיחידה, אדון עוזנו ההשערה בהרצון, מקיף דחי' שנותן עוז בהפנימי, צו"ר משגבנו מחה"ק דא"ק, מג"ן ישענו יצי' דכללות, משגב בעדנ"ו עשי' דכללות.
עג) ובפרטיות י"ל כל המדרי' האלו בבחי' מל' דאצי', דהנה ידוע בענין נעוץ תחלתן בסופן שיש נעיצת התחלה בסוף יותר מבראש המתפשט, והיינו דבחי' מל' שהיא סופא דכל דרגין דאצי' יש בה נעיצת התחלה יותר מבחכ' שהיא ראשית האצי' כו'. דהנה חכ' היא ראשית ההשתל' דההמשכה מהחכ' אל הבינה הוא בבחי' עו"ע כו' (והגם שנת"ל פמ"א ומ"ב דחו"ב הן אין ויש
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source