אלה הדברים אשר דבר · ש"פ דברים, תער"ג
שלג
ביש גשמי הרי בהכרח הוא בעל קצוות אם בעל זוויות או עגול, אבל בעל קצוות הוא בהכרח שזהו הגבלתו ובזה הוא נתפס כו', וכן כל מציאות דבר בהכרח שיהי' בו ציור והחומר הפשוט משום צורה הוא שאינו בבחי' מציאות עדיין, רק שלגבי אין ואפס המוחלט נק' יש והיינו מפני שאינו אין לא שהוא יש, דלהיות אין ויש מובדלים בערך שאינו שייך ממוצע ביניהם ע"כ מה שאינו אין ה"ז יש, אבל לא שהוא בבחי' מציאות יש רק הוא בבחי' אפשרות המציאות, דהאין הוא בחי' אפיסת המציאות והעדרו והחומר הפשוט הוא שאפשר להיות בחי' המציאות כו' (וא"ז רק מה שנותן מקום למציאות המבו' במ"א). והצורה הוא בחי' התגלות החומר (היינו בחי' התגלות האפשרית המציאות שבהחומר לא התגלות עצם החומר כו') שבא לכלל צורה כו', אבל היא צורה כללית עדיין כו', ואח"כ נעשה בבחי' מציאות ממש כו'. והן ג' מדרי' חומר צורה ותיקון, חומר הוא חומר הפשוט מכל צורה, וצורה הוא צורת והתגלות החומר והוא ג"כ בבחי' פשיטות עדיין, ותיקון הוא שנעשה בבחי' מציאות ממש כו'. וכמו הד' יסודות בתחלה נברא חומר
פשוט שאין בו שום ציור מהד' צורות רק מה שנושא בעצמו כל הצורות, ואח"כ צורה הו"ע התגלות הד' צורות יסוד האש ויסוד המים כו', והם ג"כ יסודות פשוטים וכנודע דהאש היסודי אינו חם ואינו מאיר דהגדרת האש הוא חום ואור והאש היסודי מופשט עדיין מהגדרת האש, וכן המים היסודי מופשט מהגדרת המים כו', שהן רק כחות היולים שמופשטים עדיין מהגדרה כו', ותיקון הוא שנעשה בבחי' מציאות בגדר מיוחד ופרטי כו'. והן ג' מדרי' בי"ע דברי' הוא ראשית ההתהוות בבחי' פשיטות עדיין ויצי' הוא בחי' צורה כו', ועשי' הו"ע תיקון כו' וכמ"ש במ"א. וזהו ג"כ ענין בי"ע הכללים דהיינו בכללות ההתהוות דבחי' אדם דברי' דכללות זהו תחלת ההתהוות שאינו בבחי' מציאות עדיין כו', ובחי' אדם דיצי' הוא בחי' התגלות המציאות, ואדם דעשי' הוא שנעשה בבחי' מציאות כו'. אך לפ"ז צ"ל מה"ע דא"ק הוא בבחי' ממוצע מאחר שזהו רק בס' ההתהוות שהוא בס' והדרגה דתחלת ההתהוות הוא לא בבחי' המציאות עדיין כו', וא"כ אינו שייך ע"ז לו' שזהו בבחי' ממוצע כו' (דכמו"כ אפ"ל דבחינת אדם דיצי' ג"כ
בחי' ממוצע כו'). אך הענין דבחי' א"ק מחולק בזה מהמדרי' שלמטה ממנו במה שהוא בבחי' כלל שכולל הכל, דזה אינו שייך במדרי' שלמטה מא"ק דהגם שהוא בס' ההתהוות אינו בבחי' כלל, רק בחי' א"ק הוא בבחי' כלל שכל מה שנתהווה מרכ"ד עד סוכ"ד בעולמות העליונים והתחתונים וכל מה שנעשה בשית אלפי שנין כו', הכל הוא כלול בבחי' א"ק כו', באופן דבחי' א"ק יש לו שייכות לעשי' כמו לאצי' דכשם שאצי' כלול בא"ק כמו"כ עשי' כלול בא"ק, א"כ הוא שייכות לכל העולמות בשוה לעשי' כמו לאצי' כו', משא"כ בחי' העקודים הגם שמזה נשתלשל ונתהווה כל מה שנתהווה בעולמות כו', מ"מ אינו בבחי' שייכות לכל העולמות לפי שאינו בבחי' כלל, ובד"כ הוא בבחי' שייכות לעולם האצי' היינו התחלת ההשתל' דעולם האצי' כו', משא"כ א"ק הוא בחי' כלל הכולל הכל כו'. אך מה שכולל הכל אינו בבחי' מציאות כלל עד שכולם הם בו בהשוואה דאצי' ועשי' שוין ממש כו'.
קיצור. ובה"ע הנה סדר והדרגה הוא באו"פ. וז"ע הקו להיות מעומ"ט בהאור ועי"ז הוא המעומ"ט בכלים ובעולמות, והוא בענין המציאות, ובכללות
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source