ביום השמיני עצרת תהי' · שמע"צ, תער"ג
קסד
כו', והוא בחי' הכלל שאחר הפרט ולמטה ממנו, והיינו שהפרט הוא ריבוי האורות דאצי', והן בחי' אורות עצמיים בחי' גילוי מן העצם כו', ובמל' הוא בחי' מיעוט האור, ואינו בחי' עצם האור כ"א לפעול שהוא חוץ לעצם כו' וכנ"ל פ' פ"ה. ויש ג"כ במספר המרובה שהוא בבחי' קטנות דהיינו הגדלת המספר לבד כנ"ל, היינו בחי' ריבוי הכלים דבחי' מל' כו', וענין ריבוי הכלים דמל' ידוע שזהו עד"מ הדבור שבא בריבוי אותיות לגבי מח' והאור הוא במיעוט כו'. אמנם הענין בעבודה י"ל כמ"ש במ"א בענין העלאת מ"ן דאורות והעלאת מ"ן דכלים שהן ב' בחי' מס"נ, הא' דנה"א למס"נ באחד שזהו העלאת מ"ן דאורות כו', והב' מס"נ דנה"ב הו"ע ובכל נפשך שזהו העלאת מ"ן דכלים כו', והו"ע ביטול היש כו', ובנשמות דבי"ע עיקר העבודה הוא בהביטול דנה"ב בבחי' ביטול היש כו' וכמ"ש מזה בד"ה יו"ט של ר"ה, תער"ב, במא' המתחיל ויאמר כו' לך לך. וזהו דבבחי' מל' הוא בחי' ריבוי הכלים כו'. ובמדרי' שלמעלה מבחי' המל' בחי' מספר המרובה הוא מצד האור שהוא בבחי' ריבוי אור כו', והוא המספר בעצם
המהות היינו בהאור שהוא עצמי כו', ומצד הכלים הוא בבחי' מספר מועט בחי' מיעוט הכלים כו', והוא בחי' הכלל שקדם במעלה להפרט היינו בחי' פרטי הכלים דמל' כו', וכמו הדבור שהוא בחי' פרט לגבי מח' בחי' כלל, וידוע דכלים דאצי' הן בחי' מח', וכלים דמל' בחי' דבור כו' (והנה בחי' מספר האורות הוא ג"כ מצד נגיעת הכלים כנ"ל דלמע' מכלים אין שם מספר כו', וצ"ל הענין בזה. דהנה יש בחי' פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים, דפנימיות הכלים הגם שהן ג"כ בחי' כלים ופועלים בהאור כו', מ"מ אינם בבחי' הגבלה כ"כ וההתגלות הוא מצד האור כו', וי"ל שהו"ע שם העצם שהוא התגלות העצם כמו שהוא כו', דודאי יש בזה ג"כ מפעולת הכלים אך זהו בחי' פנימיות הכלים שההתגלות היא מ"מ האור כמו שהוא כו', ולקמן פ' ית' דשם העצם הוא למעלה גם מבחי' פנימיות הכלים כו', ומ"מ יש בזה נגיעת הכלי כו'. ומה שהכלים הן גווני האור זהו בחי' פנימיות הכלים כו', ועמ"ש במ"א בענין הג' מדרי' שבשמות שם העצם והתואר והפעולה כו'. ובחי' חיצוניות הכלים הוא שמגבילים האורות ובאים עי"ז
בבחי' מציאות דבר כו'. וב' מדרי' אלו הן בכל הע"ס דאצי' רק שבמדרי' שלמעלה מבחי' המל' העיקר הוא בחי' פנימיות הכלים, וע"כ מספר המרובה הוא בבחי' מספר האורות (ומובן ג"כ דבחי' מספר האורות אינן בבחי' התחלקות כ"כ ולא בבחי' התגלות כ"כ, היינו שאינו בא בבחי' התלבשות כ"כ כו', וכמו בשכליים עמוקים שאינו ניכר בהם כ"כ ההגבלה וההתחלקות כו' וכמשנת"ל (ד"ה נשא) בענין שמאי והלל שקיבלו סברא א' ובא בהשגתם בהתחלקות שזהו מצד הפשיטות שבהסברא כו', וכמ"ש במ"א בענין שם העצם שזהו כמו וה' נתן חכמה לשלמה שהיא בחי' עצם החכ', דבנפש הוא התגלות המושכלות שמעצם כח חכמתו שבא בבחי' הפשטה לגמרי או בהתעלמות בלבוש שאינו בערך כלל וכמו משלי שלמה כו'), ומספר המועט הוא מצד בחי' חיצוניות הכלים שזהו בבחי' מיעוט במדרי' העליונות דאצי' כו'. ובבחי' מל' העיקר הוא בחי' חיצוניות הכלים, ובחי' פנימיות הכלים שבזה הוא התגלות האור הוא בבחי' מיעוט כו'. ובעבודה הוא ההפרש בין נשמות דאצי' לנשמות דבי"ע דבנשמות דאצי' העיקר הוא העבודה שמצד הנה"א למס"נ
באחד בבחי' ביטול במציאות כו', ובנשמות דבי"ע העיקר הוא העבודה שמצד הנה"ב דהיינו מזה שהנה"א עובד עבודתו לברר ולתקן את הנה"ב בבחי' ביטול היש
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source