ועשית חג שבועות לה' · ליל א' דחה"ש, תער"ג
רמז
בעצם כו', וע"י הכלים נעשו כמהות הכלים לפעול כפי אופן הכלי כו'. אמנם ההמשכה שבבחי' א"ס הוא מה שבא בבחי' גילוי מן העצם, והיינו שענינו אינו לפעול דבר כמו פעולת האור והגילוי כ"א הוא בבחי' גילוי מן העצם לבד והוא כמו העצם כו', דבאמת אינו שייך בזה שום שם כלל רק שם א"ס, וכמו שבא בבחי' גילוי בעולמות (דהיינו בחי' התפשטו' שלו כו') ה"ה נק' בש' רצון שהוא גילוי העצמו' כו', וכמשנת"ל פמ"ט דכח הרצון חלוק מכל הכחות שהן בבחי' מציאות לעצמן כמו כח השכל שהוא כח לעצמו חוץ מעצמו' הנפש, משא"כ כח הרצון אינו מציאו' דבר לעצמו חוץ מעצמות הנפש, דהרי כל ענינו הוא רק הטיית והמשכת הנפש כו', ולכן מכל הכחות נשאר דבר גם לאחר סילוק הכח וכמו ההשכלה שנשארה גם כשפוסק מלהשכיל כו', משא"כ ברצון שאינו נשאר ממנו מאומה כו' וכמשנ"ת שם, וע"כ בחי' הגילוי דאור הא"ס שנמשך בעולמו' נק' בש' רצון, להיותו אינו דבר במציאו' לעצמו רק גילוי העצמו' כו', וה"ה בבחי' מקיף על כולם בשוה כו', ואור זה מאחר שהוא בבחי' גילוי מן העצם לבד ה"ז שייך גם אם לא היו עולמות כלל כו'.
קיצור. ומעתה צ"ל ענין הג' כתרים כ"ת כ"כ כ"מ, דהנה נת' דבכללות הן ב' מיני המשכות אורות, הא' שבבחי' מדה וגבול והוא בחי' הקו שנמדד לפ"ע העולמות, והמדידה היא בשרשו באוא"ס ששיער בעצמו להאיר במדה וגבול, והן הע"ס הגנוזות והן בבחי' פשיטות לגמרי, וע"י הצמצום להיות ספי' מיוחדות נמשך הקו בבחי' נקודות, והן בבחי' בלי מה (ולא כמו נקודות דתהו שנתלבשו בכלים והכוונה בהם להיות בבחי' מציאות), ועד"מ כחות הנפש שישנם כלולים בעצם הנפש ושם הן בבחי' פשיטות כפשיטת הנפש, ובהמשכה נעלמת הן בבחי' פשיטות לגבי כחות הגלוים, ובסוף המשכתם היינו בכלים נעשים בבחי' מציאות אור, והמשכה זו היא מפני הרצון בעולמות, והמשכה הב' הוא האור שבבחי' א"ס שהוא לגלות עצמותו, וכמו הרצון שהוא גילוי עצמיות הנפש.
קכח) והנה יש להבין בזה, והלא האור שהוא בבחי' גילוי מן העצם ודאי שהוא ג"כ לצורך איזה כוונה, שהרי עצמותו ית' אינו מוכרח ח"ו בהגילוים ממנו כנודע, וכמשנת"ל פנ"ו דהמשל דאור וזיו השמש אינו מכוון כ"כ לענין אוא"ס בזה שהשמש מוכרח בהגילוי אור ממנו כו', ומכוון יותר המשל דאור וחיות הנפש שאין הגילוי הכרחי כו', וא"כ הגילוי מן העצמות הוא באיזה כוונה וה"ז ג"כ לצורך העולמות ואיך הוא בבחי' גילוי מן העצם כו'. אך הענין הוא דהנה זאת ודאי כן הוא שהגילוי הוא רצוני והוא בשביל איזה כוונה, אמנם הכוונה בגילוי אור זה הוא שיהי' גילוי אוא"ס בעולמו' ויהי' בהם בחי' ביטול שעי"ז יושלם הכוונה דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כו', ומאחר שהכוונה בזה הוא להיות גילוי אור ושיהי' ביטול העולמו' ע"כ הגילוי הוא בבחי' גילוי מן העצם שהוא כמו העצם כו', והיינו שהוא בבחי' א"ס ובבחי' בל"ג ממש ובבחי' אין בעצם מהותו כו'. והענין הוא דהנה האו"פ שהוא האור הבא בבחי' מדה וגבול ה"ה נמשך ג"כ מן העצמות כו' (רק שאין ההמשכה מן
העצמו' ממש כ"א מבחי' האחרונה דאוא"ס הבבע"ג ששיער בעצמו את האור שבבחי' גבול כו' וכמשנת"ל פכ"ז, ושרש ההמשכה הזאת היא ג"כ מן העצמו' כו'), אך להיות שהכוונה בזה הוא שיהי' בחי' מדידה והגבלה
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source