וידבר ה' אל משה · ש"פ פנחס, תרד"ע
תקנג
המפסיק שבזה מתעלם ההמשכה ומשו"ז צריכים יגיעה כו', אבל ההמשכה בזה הוא שהעצמות נמשך כו', ולכן באמת ע"י עבודה ממשיכים הנשמות המשכה נעלית הרבה יותר מהמלאכים שממשיכים אור עצמי כו', וזהו דשירת המלאכים הוא קק"ק כו' מלא כה"כ בחי' זיו והארה לבד, ושירות הנשמות הוא שמע ישראל כו' ה' אחד שזהו בחי' עצמות א"ס כו', ולכן הנשמות דוקא ירדו למטה להאיר את העולם וכמ"ש נר ה' נשמת האדם כו' שזהו דוקא בכח הנשמות לא בכח המלאכים, והיינו מפני שהן עצמיים וממשיכים בחי' אור עצמי כו', אבל זהו ע"י עבודה ויגיעה דוקא כו' והיינו מפני ההתעלמות שהעצמי מתעלם כו', ומשו"ז יש נשמות שהן נשמות נמוכות שההתעלמות בהם ביותר ונק' גסי הרוח שהרוחניות היא בבחי' גסות כו', עד שהן נסרכים ונדבקים בגוף ונה"ב הנק' סרכות הריאה כו' וכמ"ש בלקו"ת ד"ה להבין ע' מי אל כמוך, וזהו מפני שההמשכה נתעלמה ביותר כו', ומ"מ גם נשמות אלו יכולים להיות בבחי' ביטול ממש (ובהביטול דיחו"ע כו' כמש"ש בד"ה הנ"ל), והיינו מפני שזהו המשכה עצמיות, רק שזהו שנתעלם ביותר כו',
וכן הוא בכל המשכות דנשמות שזהו המשכה עצמיות רק שמתעלם כו' (וי"ל דבזה יובן מש"א הבעש"ט ז"ל דכשאתה תופס במקצת מן העצם אתה תופס בכולו, ולכאו' אינו מובן מה"ע מקצת מן העצם הרי העצם בלתי מתחלק לחלקים כו', ולפי הנ"ל י"ל דזהו כמו שהעצם בא בהתעלמות שבאמת הוא תופס בכל העצמות רק מפני שמתעלם ה"ז נק' מקצת מן העצם שצריכים עבודה ויגיעה שתהי' ההתגלות וע"י היגיעה הוא שמתגלה העצם כו', וי"ל דע"י שמתעלם ה"ז בא בבחי' התחלקות דהרי העצם בלתי מתחלק וע"י שבא בהעלם יש בזה התחלקות, וכמשי"ת איך שבהארת ש' מ"ה יש בזה בחי' מ"ה דאצי' ומ"ה דברי' ומ"ה דיצי' ועשי' כו', דעם היות שהכל הוא ש' מ"ה מ"מ יש בזה חילוקי מדרי' כו' וכמשי"ת בעזה"י). וז"ע הבקיעה שבא בתגבורת שהעצם הוא הבוקע ולהיות שבא בבחי' בקיעה ה"ה מתעלם כו'.
קיצור. ויובן זה מהשפעה להוליד בדומה שהעצמות נמשך, ולכן יכול להיות יפה כח הבן, ומ"מ אין זה בבחי' גילוי אור כ"א דוקא ע"י יגיעה, ויכול להיות שיהי' לא בדומה, והיינו מפני שמתעלם בלבוש גשמי, וי"ל שתלוי בלבושי או"א. וכן ברוחניות הנשמות הן עצם אלקות משא"כ המלאכים, ומ"מ המלאכים מתלהבים באהוי"ר מפני שהן מבחי' הבל הפה, ונשמות צריכים יגיעה, ומגיעים למע' הרבה מהמלאכים, ויש גם נשמות נמוכות, וביכולתם ג"כ לבוא לביטול דיחו"ע. וכמו"כ הוא ש' מ"ה העצמי מתעלם, וי"ל שז"ע מקצת מן העצם שזהו באמת כל העצמות רק שמתעלם, וי"ל דאזי בא בהתחלקות והכל הוא העצמות.
רעג) והדוגמא מזה למעלה מבו' במ"א שהו"ע בקיעת הקו דהאוא"ס שלפני הצמצום בוקע את חשך הצמצום ונמשך ומאיר בבחי' קו"ח לאחר הצמצום כו', וידוע דאור הקו הוא בבחי' מיעוט האור לגבי האוא"ס שלפני הצמצום כו', דהאור כמו שהוא כלול בעצמותו לפני הצמצום הוא בבחי' ריבוי האור, ובעצם מעלתו הוא גבוה במעלה עד שאינו עולה בשם אור כו', וכמ"ש בסש"ב במשל אור וזיו השמש כמו שהוא בגוף כדור השמש שהוא שם ביתר שאת וביתר עז בבחי' ריבוי האור כו', וגם הוא שם אין ואפס לגבי גוף מאור השמש שאינו
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source