בקר ויודע ה' את · ש"פ קרח, תרד"ע
תקכח
בדוד דכתי' ה' אמר לו קלל כו', ומ"מ הרגיש את החרפה ולא מחל לו עד שציוה את שלמה בנו עליו כו' (ואפשר זה מפני שמרד במל' שהעונש בעוה"ז הוא לטובתו כו' ועמ"ש בלק"ת ד"ה החלצו) ושניהם ישכנו כא' כו', וכן גבי שאול דכתי' אל שאול ואל בית הדמים כו', וכמו באשר משפטו פעלו במקום שמזכירין כו' וכמ"ש במ"א. דכ"ז הוא מצד הטעם כו' והיינו להיות הטעם והשכל בא בריבוי פרטים כמשנת"ל פרנ"א ה"ז מחלק ומפרט כל דבר, והיינו שבכל דבר ימצא סברות ושכליים שונים דמטעם זה הדבר טוב ומטעם זה הוא לא טוב, וע"כ ימצא עי"ז בכל דבר דבר והיפוכו והוא השמחה והמרירות היינו הטוב והלא טוב ואהבה ושנאה וחסד ודין ואינם סותרים זא"ז, כי על כל דבר יש טעם ושכל ויש מקום בשכל לשני ההפכים כו', דכך הוא ענין השכל שלא לתפוס הדבר בקו א' לבד דהיינו כולו טוב או כולו לא טוב, כ"א כל דבר ימצא בזה טעם שהוא טוב וכמו"כ ימצא בזה טעם דמשו"ז הוא לא טוב, וכן הוא בדבר הלא טוב כו', ועי"ז יהי' ההתכללות דב' ההפכים יחד כו', וע"י התכללות הזאת נעשה שלימות בהמדות דכאשר
החסד אינו בבחי' חסד לבד כ"א יש בו גם מבחי' הגבו' ה"ז שלימות במדת החסד כו', וכן שלימות הגבו' הוא כשיש בה גם מדת החסד כו'. ונמצא דפעולת המוחין בהמדות היא שני דברים, הא' שהמוחין פועלים חלישות אור המדות בכלל וליתן מקום אל ההפכים כו', וזה נעשה בדרך ממילא ע"י המוחין שלא בדרך התעסקות כו', והיינו מפני שזהו ע"י האור ששורה בהמוחין שלמעלה מבחי' טעם ושכל כו', והעיקר הוא מבחי' החכ' כו', והב' שעושה התכללות המדות שכל מדה תהי' כלולה מהמדה ההפכי' כו', וזה נעשה ע"י התעסקות המוחין למצוא טעם וסברה לכל דבר והיינו לחלק ולפרט כל מדה לפרטים שונים עפ"י הטעם והשכל כו', וזהו שייך לאחר חלישות המדה בכלל אז אפשר שתתחלק לפרטים ועי"ז נמצא בכל מדה מהמדה ההפכיות כו', והעיקר הוא מבחי' הבינה שהו"ע ההשגה הבאה בכמה פרטים שונים כו'. אמנם בחי' ההתכללות זאת הוא ע"י התרחבות הכלים כו', דהנה חלישות המדה בכלל זהו תיקון האור שלא יהי' בבחי' ריבוי ותוקף האור כ"א יהי' מיעוט וחלישות כו' (והיינו שלא יהי' בבחי' הכתר שהוא בחי' העצמות
והפשיטות רק יהי' בחי' התפשטות האור לבד כו'), אבל התכללות המדות להיות בהם המדות הפכיות זהו תיקון הכלי להיות מקבלת שני הפכים כו', וזהו ג"כ מה שזה ע"י מוח הבינה לפי שעיקר התחלת הכלים הוא מבחי' הבינה וכמו אותיות המח' שהן בבינה כו', וכידוע דחכ' הוא עדיין אור בלי כלי והתחברות אור וכלי זהו בבינה דוקא כו' (ולכן הש' דחכ' הוא הוי' שזהו בחי' האור כו' והשם דבינה הוא הוי' בניקוד אלקים שז"ע אורות וכלים כו' וכמ"ש במ"א). והענין הוא דהנה סיבת התכללות זאת נת"ל שזהו מפני שתופס כל דבר בריבוי פרטים בטעם ושכל פרטי כו', וזה בא ע"י התרחבות הכלים דוקא כו', דזהו ההפרש בין קטנות המוחין לגדלות המוחין, דקטנות המוחין הוא שתופס כל דבר בבחי' כללות כו' וגדלות המוחין הוא שתופס כל דבר בבחי' פרטיות כו', וכמו התינוק שמפני שכלי מוחו קטנים ה"ה תופס כל ענין בדרך כלל, וזהו הסיבה לתוקף המדות שלו שהן בקו א' לבד כו', והגדול הוא שמתגדלים ומתרחבים כלי מוחו ותופס כל דבר בריבוי פרטים שונים היינו בפרטים הפכיים כנ"ל ויש מקום במוחו לכל
דבר בפרט ועי"ז באה כל מדה בקוים שונים כו'. וזהו ג"כ ההפרש בין תהו לתיקון דהכלים דתהו היו כלים קטנים דהיינו מיעוט הכלים כו', דלבד זאת מה שהאור הי' אור כללי דמשו"ז לא הי' מקום לספי' האחרת כו', היו הכלים קטנים
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source