זה היום תחלת מעשיך · ליל ב' דר"ה, תער"ג
קלג
ברית דנח וכמ"ש עוד כל ימי הארץ כו', מ"מ ג"ז צריכים להמשיך ע"י עבודה כו'. שז"ע ר"ה שצריכים להמשיך בחי' הרצון לעולמות בשרש הראשון, וכמש"א זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון בתחלת כל ההשתל' באוא"ס שלפה"צ בחי' הורמנותא דמלכא כו', להיות דבר"ה חוזר כל דבר לקדמותו וה"ז כמו תחלת הבריאה וכמ"ש מרשית השנה חסר א' שהאור והחיות מסתלק למע' כו'. והגם דסילוק האור דר"ה הוא ג"כ רק בפנימיות אבל חיצוניות החיות נשאר כו', דמשו"ז העולם הוא בקיומו כו' וכמ"ש במ"א, הנה באמת האור והחיות הוא במיעוט מאד בליל א' דר"ה עד תקיעת שופר דז"ע בחי' דורמיטא דז"א שהאור הוא במיעוט מאד כו', וממשיכים אור וחיות חדש ע"י תקיעת שופר וט' ברכות דמוסף דר"ה כו'. וכן הוא בכל יום דלילה הוא זמן החשך ובחי' סילוק האור ונשאר רק מעט חיות, והו"ע השינה בבחי' קיסטא דחיותא כו', דתרעין דג"ע אסתימו בלילה דכל ההשפעות בעולם הוא מג"ע ובלילה תרעין דג"ע אסתימו כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה והבדילה הפרוכת בפ' לך לך, ובכל יום צריכים להמשיך מחדש כו', והעיקר הוא
להמשיך תוס' אורות להיות הגילוי למטה כו'. וזהו ג"כ ענין המשכת הרצון למלוכה דר"ה, דמה שבר"ה נמשך רצון לעולמות הוא ע"י המשכת הרצון למלוכה שממשיכים בר"ה, וענין המלוכה הוא להיות גילוי אור למטה כו', דפעם הראשון מלוכה שנא' בתורה הוא גבי קרי"ס כמ"ש ה' ימלוך לע"ו והרי בקרי"ס הי' גילוי אוא"ס למטה כו'. וזהו ג"כ ענין המשכת המלוכה דר"ה, וכנודע ההפרש בין מלוכה לממשלה כו', דמה שאנו מבקשים מלוך על העולם בכבודך כו' הוא שיהי' גילוי המלוכה כו'. דע"פ סדר השתל' הרי האור מתמעט ממדרי' למדרי' עד שלמטה הוא בחי' חשך והעלם והתגברות הישות כו', וע"ז הוא העבודה להמשיך תוס' אור להיות למטה גילוי אור כו'. וע"ז הוא ירידת הנשמות למטה וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם כי להיות עוה"ז הוא עולם השפל והחשך עב כפול ומכופל וצריך להרבות בנרות להאיר את החשך, וע"כ ברא אלקים את האדם שהוא נר המאיר הארת ש' הוי' בבחי' גילוי להאיר את העוה"ז להיות אתהפכא חשוכא לנהורא. ועז"נ והי' ברכה, ברכה בקרב הארץ שהוא בחי' ההמשכה להיות הגילוי למטה כו', והיינו
שע"י שממשיכים האור בגילוי בנפשם ע"י ההתבוננות שמתבוננים באלקות, וההתבוננות היא בהעמקת הדעת שלא תהי' בבחי' מקיף לבד כ"א שיהי' נרגש בפנימיות, שאז יגיע הדבר לעצמות נקודת נפשו ויתעורר בהתעוררות אמיתי שיהי' חפצו באמת באלקות, ולא ירצה כלל להיות בחשכת החומריות דנה"ב רק רוחו ונשמתו אליו יאסוף בבחי' התאחדות באלקות כו'. ועי"ז הוא מברר ומהפך ג"כ חשכת העולם ולהיות גילוי אלקות בעולם כו', דגם את העולם נתן בלבו שהעולם נתון בלבו של אדם שע"י שממשיך הגילוי בנפשו ויצא מחשכת הנה"ב כו' (ובזה יש ב' אופנים או שיצא מהחשך היינו שע"י הגילוי בנפשו ה"ה למע' מעניני החומרים שעי"ז נחלש החומריות דנה"ב כו', או שע"י הגילוי בנפשו פועל בהנה"ב גופא לצאת מן החשך, והיינו שבההתבוננות מבין גם השכל הטבעי את הענין האלקי, ובהתעוררות המדות דנה"ב מתעורר גם הנה"ב בבחי' רצוא ואהבה לאלקות כו'. וזהו עיקר העבודה ותכלית הכוונה וכמ"ש ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו', ועי"ז פועל בעולם להיות אתהפכא חשוכא לנהורא שיהיו הדברים התחתונים כלים לאלקות כו'). וזהו ברוך שאמר והי' העולם, פי' להיות שאמר והי' העולם בבחי' ברוך וגילוי בלב האדם
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source