ציון במשפט תפדה ושבי' · ש"פ דברים, תרד"ע
תקפ
עצמי כו', ומ"מ אומר אח"כ אד' אלקים דאלקים הוא בחי' הכלים כו' מפני שמ"מ צ"ל כלים אל האור כו', אך הכלים הן ג"כ כלים עצמיים והיינו בחי' פנימיות הכלים כו' ע"כ אומר אלקי' באותיות הוי' וניקוד אלקי' כו', וזהו ג"כ אומרו אתה החלות והוא ע"ד דאי' במד"ר ואני המתחיל כו' וירד הוי' על הר סיני כו', וזהו הי' טענתו של משה באומרו אתה החלות להראות כו' שהרי הי' ההתחלה מלמעלה שתהי' ההמשכה בדרך מלמעלמ"ט וזהו תכלית הכוונה כו', וזהו הי' ג"כ רצונו של משה לפעול בנש"י שיהי' בהם ההמשכה מלמעלמ"ט כו', רק לא פעל זאת כ"א בחי' ראי' מרחוק ועי"ז פעל ביחידי סגולה שתורתן אומנתן להיות בהם ההמשכה מלמעלמ"ט כו', ובאמת גם עכשיו יש המשכה זו ע"י התו' רק שהיא בהקדמת התפלה וכמארז"ל כל האומר אין לו אלא תורה אפי' תורה כו' ומשה רצה שתהי' המשכה זו ע"י תורה לבד דבודאי אז ההמשכה היא באופן נעלה ביותר כו'. וזהו ואתחנן אל ה' ל' מתנת חנם מפני שתכלית כוונת משה הי' לפעול בנש"י להיות בהם ההמשכה בדרך מלמעלמ"ט ולהיות גילוי אור עצמי כו', וזהו
ואתחנן אל ה' כו', ואו' אד' אלקי' דמ"מ צריכים כלים לזה כו', והכלים הם בחי' פנימיות הכלים כו', ולכן נא' הוי' בניקוד אלקי' כו', ואומר אתה החלות ע"ד ואני המתחיל כו' וזה הי' כוונת משה להיות ההמשכה באופן כזה בכללות נש"י ולהיות גילוי אלקות בעולם כו'.
קיצור. והדוגמא למעלה דהשמות אל אלקים הן שם הפעולה, ושם התואר י"ל מה שכוונת ש' אלקים הוא שלו הכח והיכולת והיינו מה שביכולתו להוות שזה להוות גם לא כמו שנתהווה, ולא בהגבלה כמו שנתהווה, ובד"כ ש' הפעולה במל' וש' התואר כלים דז"א שהן גווני האור, ונשמות שהן מפנימיות הכלים נק' ציון ל' סימן. ובזה יובן מ"ש ואתחנן אל ה' שרצה להמשיך בחי' אור עצמי וז"ע מתנת חנם, ואו' אד' ה' בניקוד אלקים בחי' פנימיות הכלים, אתה החילות כמו ואני המתחיל.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source