ואשים דברי בפיך ובצל · יום ב' דחה"ש בסעודה, תער"ג
רסה
קיצור. וז"ע שע"ב הטיית עצם השכל שבא לידי מדה, ולמעלה משע"ב להולדות המדות, והו"ע ב"פ שאו שערים ראשיכם, ובפרטיות יש"ס מדות דחכ' להביא השכל לעצמו או להמציא עניני ההסבר, ותבונה קליטת הענין, תפסן פנימי, וגם לשנות עניני ההסבר בכמה אופנים. ובזה יובן מ"ש ואשים דברי בפיך, דשו"א הן חו"ב, ודישעי' הן או"א תתאין ודמשה או"א עילאין שזהו ע"י התורה, וזה ואשים דברי כו' לנטוע שמים כו', וברד"ק דקאי על קבוץ גליות והו"ע נשמות חדשות.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source