מנחת מחבת ומרחשת, זה פרט קרבן מנחה, אבל בכלל כל הקרבנות נק' מנחהט, דמנחה הוא העלאת מ"ן וזה מרומז במנחה שהוא מ"ן והוא העלאת מ"ן ח' הוא מזל השמיני ונוצר ה'י שיומשך בבחי' בהבראם בה' בראם היינו בחי' מל'. וזהו"ע הקרבת המנחה שהקריב יעקב אל עשו אחיו עזים מאתים תישים עשרים כו', לא כמו הקרבנות שלנויא, דיעקב בירר חלקו בעולם התהו ולכן הקריב המנחה לתהו כמו שידע הוא, ואנחנו לא נדע איך הוא הקרבן, שתורה שלנו הוא מעולם התיקון וגילוי עולם התהו יהי' לע"ל, אבל יעקב שכבר בירר חלקו לכן הקריב הקרבן לתוהו. וזהו כללות הקרבנות אבל פרט קרבן מנחה באות מצה חוץ מתודה כו'.
דהנה ההפרש בין חמץ למצהיב, דהנה אותיותיהם שוים אלא שמצה הוא בה' וחמץ בח', דהנה ה' הפתח קטן שבין הגג להקו האמצעייג הוא מורה על מ"ש פיה פתחה בחכ' הוא בחי' שפלות, וחמץ הוא הגבהה והתנשאות, והקו השמאלי הוא בחי' נה"י, ומבחי' [זו] אפשר לימשך גם ליצה"ר דהנה נצח שמואל תיקן מדת הנצח, דהנה כתי' ויגע בכף יריכו, ושמואל שא' וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם תיקן מדת הנצח, אבל מהודיד אפשר להימשך גם ליצה"ר, שהוא חמץ כמ"ש מכף מעול וחומץ, והפתח שלמטה שבח' הוא לפתח חטאת רובץ וכמארז"ל שא' רבי קרא מסייע כו'טו. ולכן כל המנחות באות מצה, שחמץ שהוא יצה"ר א"א להקריב על המזבח, חוץ מתודה ושתי הלחם שבאות חמץ, דתודה הי' עשר חלות של חמץ ושתי הלחם ג"כ חמץ, וגם זה נאכל לכהנים אבל לא למזבח.
וע"ד דוגמא כמו נדרים עכשיו צ"ל בלא נדרטז, אך ענין הנדרים הוא כשמשער שאין ביכולתו לברריז דבר זה ומתירא שמא יוריד אותו הוא נודר ממאכל ההוא,