תפה

לארץ דוקא, כי בארץ ההמשכה שע"י המצות הוא ממקום גבוה יותר. והנה ע"י התורה נמשך ג"כ מבחי' גדלות כמו בארץ, וכמ"ש נער הייתי גם זקנתי, שבבחי' נער נמשך ג"כ מבחי' זקנתי זקן שקנה חכ', וכמו שמצינו בראב"ע^כט שנעשה נשיא בן י"ח שנה אתרחיש ניסא ונעשה אצלו תמני סרי דרי חיורתא קרי על עצמו נער הייתי גם זקנתי, והיינו שע"י תורה נמשך מבחי' ועת"י יתיב בחי' כתר, וע"כ כתיב בתורה חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, לפי שע"י תורה נמשך מבחי' מלכך בן חורין שיהי' ההמשכה בבחי' גילוי. ולזה נק' תושבע"פ בשם ארץ^ל לפי שעיקר גילוי הרצון הוא בתושבע"פ, כי בתושב"כ אינו מבואר כל מצוה איך לעשותה כמו בתפילין אינו ידוע איך לעשותם מרובעים או עיגולים רק בתושבע"פ נת' כל מצוה, וא"כ עיקר גילוי הרצון הוא בתושבע"פ, וע"כ כמו שארץ נק' ארץ טובה כך תורה נק' ג"כ טוב כמ"ש כי לקח טוב נתתי לכם. וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שמה שע"י מעשה נמשך בחי' גדלות מבחי' מלכך בן חורין הוא ע"י תורה.

אך א"כ צ"ל למה ביקש משה שיכנס לארץ דוקא אם ע"י תורה נמשך גם בחו"ל כמו בארץ ומשה קיבל את כל התורה כולה. אך הענין הוא דהנה יש עולם שנה ונפש^לא, והנה מה שע"י התורה נמשך מבחי' גדלות הוא רק בבחי' נפש, אבל בעולם הגילוי הוא רק בבחי' קטנות בבחי' טבע, אבל משה רצה שיומשך הגילוי למטה בארץ כמו למעלה, כמו שיהי' לע"ל שלמטה בארץ הגשמי יהי' גילוי אוא"ס כמו למעלה, ולזה רצה ליכנס לא"י דוקא. וזהו מ"ש סוף דבר הכל נשמע כי זה כל האדם, זה הוא התגלות וכמ"ש משה נתנבא בזה, כי כה הוא בחי' דמות שאינו עצם הדבר אספקלרי' דלא נהרא, והנה עיקר החילוק שבין כה לזה^לב, כה הוא בחי' שמיעה וכמ"ש ואשמע את קול ה', אבל זה הוא בחי' ראי' וכמ"ש במשה וירא ראשית לו, וז"ש ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם שיהי' התגלות בחי' זה, וזהו כי זה כל האדם רמ"ח אברים דמלכא כו'^לג. ולכן התפלל תקט"ו תפלות, ת"ק הם נגד ה"מ^לד וכ"א כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד, ט"ו הוא בחי' י"ה בחי' מוחין וכאשר מאיר המוחין במדות אז

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org