תקיג

מן הגוף נשאר חלק אב ואם כאבן דומם שכל איברי הגוף^כז אינם פועלים מאומה, ונמצא כי אינם שותפים שוים, וגם כי בחלק האב ואם באמת העיקר הוא הקב"ה שהרי ארז"ל^כח* ע"פ אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה, והרי אין האב ואם יודעים מאומה איך נצטייר הולד מהטפה רק כאשר משתהה הטפה בבטן האם ט' חדשים ברצונו של הקב"ה מצטייר ממנה ציור הולד ברמ"ח אברים מגודלים, ונמצא הרי רובא ככולו הוא חלק הקב"ה כו' ומ"מ קראן שותפים כאמרם ז"ל ג' שותפים כו' וצוה לכבד אותם כמ"ש כבד את אביך ואת אמך הוא מפני כי עכ"פ יש להם קצת שותפות שהרי הם בעלי בחירה עכ"פ, ואם לא יקח אשה לא יוליד, ונמצא הגם כי חלקם הוא קטן מאד מ"מ מאחר שיש להם קצת שותפות קראן שותפים, וע"ד שארז"ל^כט כל האומר ויכולו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, נשמע מזה עכ"פ דמי שאין לו הבחירה חפשית שודאי אינו שייך כלל לקרותו בשם שותף, כמו עד"מ הארץ שממנה יוצאת לחם שזהו ע"י שזורעין בה וכשיורד גשם על הארץ מצמיח מפני כח הצומח אשר מלובש בארץ, האם נאמר^ל שלהארץ יש שותפות בצמיחה זו, או כמו ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים האם נאמר שמפני שירידת השפע נמשך דרך בהם יש להם שותפות, ודאי אינו כן שהרי הם כגרזן ביד החוצב בו שא"א לומר שהגרזן הוא שותף במלאכה זו שחוצב האבנים מן ההר אלא הוא כלי שבו וע"י חוצבים מן ההר, אבל לא נערוך לו המעלה שיהי' שותף עם האדם החוצב בו, והיינו להיותו אינו בעל בחירה כלל, כן השמש והירח וכל צבא השמים ומערכות אלקות המשפיעים חיות ברצון הבורא הנה הם רק שלוחי השפע שע"י עובר השפע והוא כמארז"ל הנ"ל שאין לך עשב כו' שאין לו מזל כו' אבל הנה בחי' המזל שהוא מקור המשפיע החיות להעשב הצומח למטה, הנה הוא כגרזן ביד החוצב בו שאינו בעל בחירה כלל, ולכן א"א לתארו במעלת השיתוף כלל. אך הנה על דבר זה נצטוו ישראל לבד כמ"ש שמע ישראל כו' ה' אחד^לא, אבל ב"נ אינם מצווים על השיתוף לפ"ד הרמ"א הנ"ל שנמשך אחר הר"ן והתוס'^לב*, והיינו לפי שיצב גבולות עמים למספר בנ"י ע' נפש יוצאי ירך יעקב והם מקבלים ההשפעה מע"ש, ולכן לא נצטוו על דבר זה, אבל ה' אחד הוא מצות לייחדו הוא אזהרת השיתוף שלא לשתף שום דבר עם ש"ש כלל, וה"ז כמ"ש וידעת היום והשבות אל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org