תקיד

לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד שאין זולתו כלל, וכדכתיב ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי כו'.

וביאור הענין הנה בזהר^לג הקשה^לד* מהו ראו עתה, מאחר שאני אני הוא קאי על לעתיד, ומהו ראו עתה. אך הענין דכתיב אני ראשון ואני אחרון, שלעתיד יתחברו ב' בחי' אני ועכשיו בכ"מ שנז' אני הוא רק פ"א אני אבל לעתיד יהי' ב"פ אני כא' כו'. והענין יובן בהקדם שרש ענין^לה ההפרש בין ג"ע לתחה"מ* בדרך קצרה, שג"ע הוא תענוג הנשמות בלא גופים, ויש ב' בחי' ג"ע, ג"ע התחתון וג"ע העליון, ויש נשמות שאינם באים כלל לבחי' ג"ע העליון כלל, והגם כי בכל ג"ע יש כמה מדרגות שע"ז ארז"ל^לו* ת"ח אין להם מנוחה כו' שנאמר ילכו מחיל אל חיל, מ"מ בד"כ הם רק ב' בחי' ג"ע העליון והתחתון, ותחה"מ הוא רק בחי' אחת, והגם כי גם בתחה"מ יש כמה חילוקי מדרגות שכ"א נכוה מחופתו^לז* של חבירו, מ"מ בכלל הוא רק בחי' א' ולא כמו ג"ע שיש בכללו ב' בחי' ג"ע, וגם יהיו נשמות בגופים דוקא, ולכאורה צ"ל מה"ע שיצטרכו הנשמות שיושבים בג"ע יותר מג"א שנה כמו האבות ומשה וכדומה לירד להתלבש בגוף בשביל לבוא לעונג שיתגלה בתחה"מ, ולמה היתה כזאת מלפניו ית' שיצטרכו להתלבש שנית בגוף, גם מה יתרון ויקר ענג זה כ"כ שכדאי כ"ז בשבילו כו'. הענין הוא דג"ע הוא בחי' תענוג הנשמות ממה שלומדים בג"ע הלכות התורה ברוחניות והרי הם משיגים הארה מבחי' זיו השכינה, שמזה נמשך הענג שהוא ענג נפלא עד אין קץ, ואמנם יש מבחי' התענוג מה שנפל בשה"כ, והוא בלעו"ז, וזהו שארז"ל^לח* כשראו כרך גדול של רומי, שר"א בכה ור"ע שחק, שבכיות ר"א הי' על ירידת התענוג כ"כ להתלבש בדברים גשמי' כו' ור"ע שחק דאם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו, דהנה יש מלאכים^לט* שנק' בשם קרבים כמ"ש וכל קרבי את שם קדשו, שכמו הקרבים מבררים המאכל שהמובחר יתעלה להיות חיות למוח ולב, והפסולת יודחה לחוץ, כן המלאכים אלו הם המבררים ירידת השפע, וכן בעליות המדרגות מלמטלמ"ע כמ"ש במ"א בענין עולים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org