תקסה

להשפיע לו והת"ת נותן מקום לשניהם^יב לזה ולזה, לו יהא שע"פ הדין א"צ ליתן לו צריכים לרחם עליו, וע"ז גם מה"ד מודה שאומר שרק ע"פ הדין א"צ ליתן לו אבל מצד הרחמים זה הוא מודה, ונמצא שאין לו מנגדים. ופעמים מקשים באו"א והלא כתי' ונתתם לי אות אמת דא אות ו' מדתו של יעקב, ומה צריכים ליתן לו אמת^יג, והתירוץ שהוא אמת וניתוסף לו אמת לאמיתו. היוצא מזה שיש כמה מדריגות באמת, וזהו ששם אלקים ג"כ אמת, וזהו אל דעות הוי', שבחי' שם אל מחבר הדעות ששניהם אמת, והם יחו"ע ויחו"ת, דשם הוי' הוא יחו"ע ושם אלקים יחו"ת ושניהם כחות אלקות, אלא דשם אלקים הוא כח אלקי שמסתיר ומעלים על אור הוי' שיהי' ממנו מציאות התהוות היש בכדי שהיש יהי' בטל להאין ה"ז ג"כ אמת.

והנה להבין זה, הנה בטבע יש מחלוקת בין החוקרים^יד, בתשו' ח"צ כ' שטבע היא תיבה מחודשת^טו זה ערך ג' מאות שנה, דבאמת אינו שייך כלל לומר שהוא טבע, כמו צמיחת הצומח אינו שייך לומר שהוא טבע, שהרי כדי שיהי' צמיחה צ"ל גשם וצריך להתקשר שמים עבים וכתי' המכסה שמים עבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר, ואינו שייך כלל לומר שהוא טבע, הרי אומר שטבע הוא ניסים תכופים^טז שהוא מחודש. ושארי חכמי המחקר אומרים שברה"ע הוא בריאה יש מאין וטבע הוא כמ"ש במשנה ולהגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולם דומין זה לזה אבל הקב"ה טבע את כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין א' דומה לחבירו, הרי תי' טבע הוא ל' טבעת וקאי על ההנהגה.

ועפ"ז יובן המדרש ע"פ ויכל אלקים^יז ביום השביעי, ולכאו' צ"ל והלא כתי' ששת ימים עשה כו' ומהו אומרו ביום השביעי, ובאמת שינו לתלמי המלך וכ' ביום השישי כדי שלא יקשה, אבל באמת צריכים להבין זה. ואי' במדרש משל למלך שעשה לו טבעת מה הי' חסירה חותם, כך מה הי' העולם חסר חותם בא שבת בא חותם. דהנה טבעת הוא בריאה יש מאין, והחותם הוא מ"ש ביום עשות הוי' אלקים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org