תקנג

אינון מדות כלל, לאו דאית לך צדק ידיעא ואינו בערך להיות מקור למדות, וכדי שיהי' התחברות אוא"ס בבחי' מדות זהו ענין הקרבנות שנק' לחם דהיינו שע"י הקרבנות שהיו מקריבין ע"ג המזבח והיתה נכללת בשרשה והיתה עולה עד רזא דא"ס כידוע, עי"ז נעשה המשכת אוא"ס בבחי' מדות כו', וזהו למשל כמו הלחם שמחבר את הנשמה עם הגוף^יב, שהגוף אינו בערך אל הנשמה, וכדי שיהי' התחברות הנשמה אל הגוף זהו ע"י הלחם, שהלחם נתברר באצטומכא ונתהפך לדם, ועי"ז נמשך ומתחבר הנפש בגוף, כי הדם הוא הנפש וכן אמרו רביעית דם שהנפש תלוי בו דהיינו שבדברים* דקים שבדם^יג מלובש הנפש, נמצא שהמאכל הוא ממוצע ומחבר את הנפש עם הגוף, וכך כדי שיהי' התחברות אוא"ס עם בחי' מדות שנק' בשם גוף וכמ"ש וכמה גופין תקינת לון, זהו ע"י הלחם של הקרבנות. ועכשיו שאין לנו קרבנות תפלות כנגד קרבנות תקנו, וע"כ נק' התפלה בשם אכילה, אכלתי יערי הוא בחי' יוצר אור, כי יוצר אור הוא כדי להעלות ולהפך את הנה"ב ששרשו מבחי' פני שור, ועי"ז שמתבונן איך שהמלאכים עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה והם בתכלית הביטול לאלקות עי"ז נתפעל גם הנה"ב ומתהפך ג"כ לקדושה, וע"י שנתהפך המדות דנה"ב עי"ז נעשה בחי' לחם למעלה שיהי' התחברות אוא"ס בבחי' מדות כו'.

ג) אך זהו דוקא כשבאתי לגני^יד אז אכלתי, אז שייך לומר בחי' לחם, אבל באתרי' לאו אורחי' למיכל. והענין הוא דהנה איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד, והנה עכצ"ל שאף שאיהו וגרמוהי ג"כ חד, אעפ"כ אינו דומה לבחי' איהו וחיוהי^טו חד, דא"כ הי' צ"ל איהו וחיוהי וגרמוהי חד, וכיון שהוא מחלק ואומר איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד, ע"כ צ"ל שאינו דומה בחי' איהו וחיוהי לבחי' איהו וגרמוהי חד כו'. והנה חיוהי הוא בחי' חכמה וכמ"ש והחכמה תחי', וגם בינה נק' חיוהי, לפי שחו"ב הם תרדל"מ וכיון שחכמה נק' חיוהי ממילא גם בינה נק' חיוהי וכמ"ש כי עמך מקור חיים שקאי על בחי' בינה כו'. והנה בחי' לחם זה דהיינו מה שע"י

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org