תסו

וצריך לאסוף דברים הגשמיים שגם הם יבואו להתכלל בבחי' הביטול והיינו ואספת דגנך הם כל המלאכות הגשמיי' הזורע והחורש והקוצר כו' שא"א לאדם מבלי שיטרח על מזונותיו. אמנם ארז"ל עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי, שענין קבע וארעי אין הכוונה בשהיית הזמן כ"א בעיקר המכוון וכמשל עשיית המסחר הגם שמוציא ע"ז זמן הרבה עיקר הכוונה הוא בשביל הריוח שהוא בשעה מועטת, כמ"ש מזה במ"א באורך^כא, וכך כל עיקר ענין עשיית מלאכתו או מו"מ יהי' בשביל שירויח בכדי שיוכל ליתן צדקה, והזן ומפרנס בניו וב"ב זהו עושה צדקות בכל עת, וגם בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל, ועי"ז אוסף עסקיו הגשמיים ג"כ לאלקות כו'^כב.

[וזהו ששזפתני השמש^כג, היינו כמו למשל שהשמש ע"י תוקף החום הוא משחיר, וכך הוא ענין שע"י התבוננות בק"ש בבחי' ש' הוי' שנק' שמש, עי"ז נשרף בשלהובא דרחימותא, וכמ"ש ואהבת כו', אך כשנמשך בבחי' חמימות ותאוות בלעו"ז שהוא בחי' אדמת בני חם, חמימות ותאוות שזהו ע"י ריבוי צירופי' של ש' אלקים שהוא בחי' מ"ח צירופי' אחרונים המסתירים לגמרי, לזה נאמר מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש כו'. נמצא שיש ב' בחי' עמל, עמל שתחת השמש, שהוא בחי' עמל שמסתיר על אלקים לגמרי, ובחי' עמל שבטל לאלקים מלאכתן עראי.

אך הנה עמל תורה הוא למעלה גם מבחי' עמל זה וכמשארז"ל שאני עמלא דאורייתא דהוא לעילא מן שמשא. והענין הוא דהנה כתיב כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה, ומדרש אגדה בתנחומא יכנהו כלפי הקדב"ה שנאמר בו ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, שעמלו בחכמה שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו, ולבריות שלא עמל בו יתן חלקו בם, גם זה הבל ורעה רבה, והם נעשו דור של הבל ורבה רעת האדם בארץ בדור המבול ע"כ. והנה לכאורה אין זה מובן שהרי כתיב לא בעמל ולא ביגיעה ברא את העולם.

אך הענין הוא דהנה ברה"ע הוא [לא] בעמל ולא ביגיעה, לפי שהוא רק מבחי' זיו והארה בעלמא כו', אך מ"ש יש אדם שעמלו בחכמה קאי על התורה, שהוא בחי' חכ' אדם תאיר פניו, והנה בתורה נמשך המשכה פנימי' כו' וע"כ לגבי ברה"ע שהוא רק בחי' זיו והארה לגבי בחי' זו נק' המשכה שע"י התורה בחי' עמל, וזהו שאני עמלא דאוריי' דהוא לעילא מן שמשא, לפי שהוא למעלה מבחי' עמל של בחי' שמש הוי' לפי שאף שעמל של בחי' שמש, בחי' תורתן קבע ומלאכתן ארעי, אעפ"כ צריך

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org