יהי' גם הגוף ניזון מזיו השכינהו, וכמ"ש במד"ר ע"פ ואתה מחי' את כולםז, וכך לע"ל שיהי' בחי' תוס' אורות עי"ז יהי' גם הגוף ניזון מזיו שכינתו ית', ולא יהי' צריך לאכילה ושתי' גשמי', וכמו למשל אבוקה גדולה מאירה למרחוק מאד, וכך לפי שיהי' מאיר בחי' תוס' אורות שהוא בחי' אבוקה יהי' הגוף ג"כ ניזון מזיו השכינה. והנה תוס' אורות שיהי' נמשך לע"ל זהו ע"י היום לעשותם שהוא בחי' עולם המעשה, דהיינו ע"י המצות שמקיימין עתה, ועי"ז יהי' נמשך תוס' אורות וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה ל"ת ועי"ז נמשך תוס' אור בג"ע, וכך לע"ל ע"י המצות יהי' נמשך תוס' אורות כו' ועי"ז יהי' גם הגוף הגשמי ניזון כו'.
ב) ולהבין זה בתוס' ביאורח, צ"ל מקודם מ"ש באתי לגני אחותי כלה אכלתי יערי עם דבשי כו', ופי' בזהר אכלתי יערי זו בחי' יוצר אור, עם דבשי זו ק"ש, שנק' בשם אכילה, לפי שתפלות כנגד תמידין תקנו, והנה בקרבנות נאמר את קרבני לחמי לאשי שהקרבנות נק' בשם לחם לחמי כו', וכך התפלה נק' בשם אכילה אכלתי יערי כו'. ולהבין איך שייך למעלה בחי' אכילה, שהרי משה כשהי' בהר עם ה' לחם לא אכל ואיך יתכן למעלה בחי' האכילה. אך הענין הוא שע"ז פי' בזהר באתי לגני אכלתי יערי אבל באתרי' לאו אורחי' למיכלט. והענין הוא דהנה הקרבנות שהיו מקריבין ע"ג המזבח היינו שהיו מקריבין בהמה גשמי' ע"ג המזבח והיתה נכללת באש שלמטה ובאש שלמעלה, ועי"ז היתה נתעלי' לשרשה שהוא בחי' פני שור מהשמאלי, ועי"ז שהיתה נכללת בשרשה עי"ז נעשה והחיות נושאות את הכסא דהיינו גם בחי' אדם שעל הכסא, וכמ"ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, והיינו כי אדם הוא בחי' קויןיא בחי' מדות עליונות, חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא כי אמרתי עולם חסד יבנה מכלכל חיים בחסד כו'. אך הנה עצמות אוא"ס הוא לאו מכל