[על ג"ד העולם] (ב) והנה איתא בס"י
תטו
וא"ו) והנה כ"ז הי' בשעת מ"ת, אבל אח"כ כתיב ויתנצלו בנ"י את עדים מהר חורב שנטלו מהם הכתרים שניתן להם בשעת מ"ת. אבל הנה ארז"ל (שבת דפ"ח ע"א) ועתיד הקב"ה להחזירם לנויב כמ"ש ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה, פי' שמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם היינו הכתרים שהיו במ"ת שעתיד העולם להזדכך ותחזיר עטרה ליושנה כמו שהי' בשעת מ"ת, ואדרבה עטרה שתחזור לעתיד יהי' גבוה יותר שזהו משארז"ל ועתיד הקב"ה להחזירם לנו שהקב"ה בעצמו יחזיר לנו העטרה. וענין העטרה שעתיד הקב"ה להחזירם, ז"ע משארז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם שענין העטרה הוא בחי' כתר ונודע שהכתר הוא ממוצע בין א"ס לע"ס, שבכדי שיוכלו להאיר הארת א"ס ב"ה בע"ס זהו ע"י הכתר, שבחי' הכתר הוא הממוצע בין א"ס לעולמות, כנודע ממ"ש במ"איג, וכמו"כ בנפש הנה בחי' ח"י שבנפש הישראלי היא ממוצע בכדי שיוכל להאיר הארת א"ס בבחי' נר"נ שבנפש.
ובזה יובן מ"ש והי' הנשאר בציון כו' קדוש יאמר לו וארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה, כי העטרה שיחזיר הקב"ה לישראל יהי' נמשך מאתו ית' בעצמו ולא ע"י מלאך, וא"כ יהי' העטרה גבוה יותר מהמלאכים שהם נבראים, ולכן יאמרו המלאכים קדוש לפני הצדיקים. וע"פ הקבלה הוא שלע"ל יהי' עליית המל' ותעלה להיות בחי' כתר, ואז יהי' ההמשכה מבחי' מל' וכמ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני בחי' חכ', ויקבלו המלאכים ג"כ ההשפעה מן בחי' מל' ולכן יאמרו המלאכים קדוש לפני כנס"י כי הצדיקים הם כנס"י הם בחי' מל' כנודע. ואז ששון ושמחה ישיגו וממילא ונסו יגון ואנחה, פי' כי ששון ושמחה הם יסוד ומל' דקדושה, ואת זלע"ז עשה האלקים הם יגון ואנחה הם יסוד ומל' דקליפה וכשזה קם זה נופל, וא"כ כשישיגו ששון ושמחה יסוד ומל' דקדושה ממילא ונסו יגון ואנחה יסוד ומל' דקליפה כי כשזה קם זה נופל.
וזהו צאינה וראינה בנות ציון בעטרה שעטרה לו אמו, פי' כי לע"ל יהי' גילוי גם בחי' עטרה שעטרה לו אמו ג"כ, משא"כ בשעת מ"ת הי' רק ב' עטרות כנגד נעשה ונשמע, אבל לע"ל יהי' גילוי גם בחי' העטרה שעטרה לו אמו, וזהו מעלת מה שעתיד הקב"ה בעצמו להחזירם לנו כו'. וזהו צאינה וראינה שהוא לשון הילוך לצאת ולהיות בבחי' גילוי בחי' עטרה שעטרה לו אמו, שזהו כמשארז"ל ע"פ והתהלכתי בתוככם עתיד הקב"ה לטייל עם צדיקיי' בגנתא דעדן, ולהבין ענין הטיול, הנה ענין טיול זה הוא כמ"ש והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה', שכמו שעכשיו יש הפרש בין שית יומין דחול ובין שבתיד וחדש, שבשית
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Toras Shmuel
- Volume
- תרל"ט ח"ב
- Id
- rh-ydm59y71
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.