ולהבין שרש ענין ההפרש כו' (ב)
תל
הבן נמשך מעצמיות בחי' האב אינו שייך מלוכה, כ"א על נפרדים דוקא שייך בחי' מלוכה, ובחי' זו המחי' עולמות הנפרדים נק' בשם שכינתי' שהוא בחי' מל' המחי' עולמות הנפרדים בבחי' ממכ"ע, אמנם פי' וענין קוב"ה זהו מצד היותו קדוש ומובדל מגדר עולמות וזהו בחי' סוכ"ע, וענין יחוד קוב"ה ושכינתי' זהו שיומשך המשכת בחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, ופי' יחוד ז"ע המשכת הדעת מלשון והאדם ידע. ושרש הענין הוא דכתיב כי אל דיעות ה', שיש ב' דיעות היינו ב' בחי' דעת ד"ע וד"תט, ד"ת הוא שנברא מאין ליש, שלמטה הוא היש ונברא מאין, וד"ע הוא מלמעלמ"ט, שלמעלה הוא היש, ולמטה הוא אין שכולא קמי' כלא ממש חשיב, ובחי' היחוד הוא בחי' המשכת הדעת מבחי' ד"ע בבחי' ד"ת, שגם בבחי' ד"ת יומשך להיות מושג כמו שהוא בד"ע איך שקמי' כלא ממש חשיב, וז"ע יחוד קוב"ה ושכינתי' שגם בבחי' שכינתי' ד"ת יומשך הגילוי מבחי' ד"ע בחי' סוכ"ע.
והנה בחי' יחוד זה התחיל מיעקבי, דכתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שאברהם הי' בחי' ימינו תחבקני, ויצחק הי' בבחי' שמאלו תחת לראשו, שכ"ז הוא בחי' מקיף שזהו רק הכנת היחוד, אבל כדי שיומשך למטה בבחי' פנימיות ממש שנק' בשם יחוד, יחוד זה התחיל מיעקב, לפי שיעקב הוא אותיות יבקע וכמ"ש אז יבקע כשחר אורך, שיעקב התחיל לבקוע החשך כמו שאור השחר בוקע חושך הלילה, כי יעקב הוא בחי' קו האמצעי, והגם שאברהם התחיל ג"כ להאיר למטה והי' משגר שם שמים בפי כל הבריות, וכמ"ש ויקרא בשם ה' אל עולם, וכתיב וארא אל אברהם, שהאיר גילוי אלקות להאבות, והם שגרו בפי הבריות כנ"ל, עכ"ז הנה הגילוי הי' ע"י בחי' שם שדי, אבל שמי הוי' לא נודעתי להם, ומ"מ מיעקב התחיל להיות התגלות שם הוי' ולכן העמיד י"ב שבטים, שי"ב שבטים הם בחי' י"ב בקר דבריאה, שהם בחי' שבט וענף מן עצם האילן שהוא בחי' יעקב, והיינו להורות שהם ממשיכים המשכה זו בבי"ע. ועכ"ז מ"ש ושמי הוי' לא נודעתי קאי גם על יעקב שלמטה בעוה"ז לא נודעתי כ"א ע"י שעבוד מצרים שנזדככו ע"י שמררו את חייהם בחמר ובלבנים, וע"י המרירות וגם שהיו ס' ריבוא ביחד שזהו כמנין שם הוי', כשתחשוב יו"ד פעמים וא"ו בכפל חמשה פעמים עולה ת"ר אלףיא שהם ששים ריבוא, ואז נתגלה שם הוי' במ"ת שא' אנכי הוי' אלקיך, שלכן נק' מ"ת ביום חתונתו כמארז"ל בסוף תענית, שאז הי' גמר היחוד שנמשך יחוד קוב"ה ושכינתי' שנמשך גילוי שם הוי' למטה במשכן ונודעתי לך שם כו'. והתחלת גילוי שם הוי' בעולמות הרוחנים הי' ע"י יעקב שהוא התחלת היחוד, וז"ע יתרון מעלת הנמצא ביעקב לגבי אברהם, שמיעקב התחיל להיות התחלת היחוד דקוב"ה ושכינתי' שהו"ע המשכת שם הוי', משא"כ אברהם ויצחק זהו רק הכנה לבד (ונמצא שאינו סותר למ"ש
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Toras Shmuel
- Volume
- תרל"ט ח"ב
- Id
- rh-6kwa0mym
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.