נידון צעקתם אלי זה פעמיים, להשיבם על בקשתם אודות נסיעתם לאה"ק. אם לי אתם ובקולי תשמעו4 עצתי אמונה5 שיחדלו מזה6. וטעמי ונימוקי עמי7 שאין אורך ימים שם מפני הוכו'. ואם לא יאמינו8 בי ילכו, וה' יהי' בעזרם. ואני מוטל עלי חובה להגיד להם כאשר עם לבבי9 נאמן10 מאד בעוז חייהם וכו'. ואם נכספה וכלתה נפשם11 לאור באור רוחניות ארץ החיים12 כדרכי צדיקים הגדולים, עם זה אין לי חלק, לא הלכתי מעולם בגדולות ונפלאות ממני13 כו'. ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפילו פרוטה אחת על הוצאות נסיעתם, עד בואם לשם ויקבעו דירה בירושלים14 עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם15, לא יותר בשום אופן.
והי' זה שלום16 מנאי אוהב נפשם באמת ובתמים17
דובער
ואחת שאלתי18 שלא יבואו לפה להרבות בהוצאות לחנם ממש, ודי באזהרה זו וד"ל.