אגרת כג

אגרת כג

[י"ב תמוז תקע"ו]

הקדמת שלחן ערוך אדמו"ר הזקן

זו¹ תורת אמת² לאמיתתה של הלכה פסוקה³, בטעמה ונימוקה מראשונים ואחרונים, משר התורה אבא מארי הגאון האמיתי ז"ל נ"ע, בספרי שלחן ערוך אורח חיים הידועים שנדפס מהם הלכות פסח⁴ וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו⁵, סיבת מעשה הספר, לתועלת ידיעת דיני התורה, כפי המבואר בהלכות ת"ת של אאמו"ר ז"ל.

אשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז"ל, שאם יגמור ה' בעדו, יצוה בגזירת עירין פתגמין⁶, לכללות אנ"ש מגדולם עד קטנם⁷, בכל עיר ומנין שיקבעו עתים באגודות חבירים, ללמוד בהלכות בטעמיהן ולהיות בקיאים בהם, עד שכל הלכה תהא שגורה בפיהם.

ועל זה אמרו רז"ל⁸ השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב, שהן הלכות בטעמיהן הברורים למעשה, שזהו אמיתית גלוי רצון העליון להביאו בפועל ממש, שזהו ממש העולם הבא שהוא שכר מצות, כידוע בפי' אשת חיל עטרת בעלה (הנדפס באגרת הקדש של אאמו"ר ז"ל⁹).

ולהיות כי מצווה אני ועומד למלאות רצונו הקדוש ז"ל, בפרט במצות תלמוד תורה דרבים מאנ"ש הקשורים באור תורתו ברוחניות בנסתר, שבפנימיות אור יקר שהיה זורח לכל המסתופפים בצלו¹⁰. על כן גוזרני עליהם, שיעשו חק קבוע בכל מנין ללמוד ולהגות בהלכות אלו, בכל ספר זה שבא בדפוס, כל חלק שלחן ערוך אורח חיים כמעט מראשו לסופו שזכינו והשגנו, על ידי התאמצות ידידיי המדפיסים בני מוהר"פ יפה¹¹, כל ההלכות כסדרן בחלק אורח חיים כמעט מראשו לסופו, מוגהים ובמראי מקומות, ע"פ השגחת דודי¹² הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ, וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי¹³ הגיה כפי כחו, ודאי שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן.

וכגון דא מצוה וחובה מוטל עלי, לעורר לבב אנ"ש שבכל עיר ומנין, שיעשו להם עת קבוע מדי יום ולילה, לחלק השלחן ערוך אורח חיים הלז לכמה אנשים¹⁴, זה יקבל על עצמו לשנות ולגמור חלק אחד, וזה יגמור חלק זולתו, עד שבין כולם יגמרו לימוד כולו פעם ושתים בשנה. וה' יאיר עליהם באור תורת אמת זו, להגן עליהם בכל עת מצוא¹⁵, גם בעידנא דלא עסיק כו'¹⁶, להיות דובב שפתי ישינים¹⁷ להמליץ כל טוב עבורם, לעשות פרי למעלה ולמטה¹⁸ ולבניהם אחריהם, בהצלחת אור תורה ומעשים טובים ואורך ימים וכו'.

ומדי דברי¹⁹ מצוה עלי להודיע לכל הנערים הפנויים הסמוכים על שולחן אביהם וחותנם, שיתנהגו בסדר לימודם כפי שקבלתי מאאמו"ר ז"ל והרגילני בנעוריי, לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן.

למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון בגמרא וראשונים עד פסקי ההלכות של האחרונים, סדר לימודו כך הוא, ללמוד המסכת עם התוספות אשר לדינא, והעיקר הוא בהאשר"י, ולחזור על פסקי הדינין היוצאים מהרא"ש בפנים, הטור בלא ב"י, כמה פעמים. ואחר כך ללמוד הבית יוסף, ולחזור על כל סימן ב' וג' פעמים. ולחזור כמה פעמים תיכף ומיד על פסקי השלחן ערוך ורמ"א שבכל סימן, היוצאין מתוך הבית יוסף ודרכי משה. ואחר כך לעשות עת מיוחד, ללימוד השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל עם עיון הקונטרס אחרון, ויחזור על הפנים ב' וג' פעמים, עד שיהיה בקי ושגור בפיו מקור מוצא כל טעם דין והלכה הפסוקה בו, על פי המראי מקומות. וגם אשר נברר בו מפסקי הלכות המחודשים מן האחרונים כהט"ז ומ"א והאחרונים.

ומי שאין לו שעת הכושר כל כך²⁰, מפני טרדתו בעסק מעט, יעשה לו עתים קבועים בבוקר ובערב ללמוד האשר"י לבדו, עם פרש"י ששייך להלכות הרי"ף המובא באשר"י, ולחזור ב' וג' פעמים, ואחר כך ילמוד השלחן ערוך לבדו, ואח"כ השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל בחלק אורח חיים הלז, ויספיק לו לענין תכלית ידיעת אמיתת הדין והלכה שנפסק בראשונים ובאחרונים.

וגם באותן אנשים הטרודים ביותר ואינן להם פנאי רק כמו ב' וג' שעות ביום לקבוע עתים לתורה, יזהרו לעשות קביעות לימודם במשניות והלכות הרי"ף על כל פנים לבדו, ובפסקי שלחן ערוך הקצר בכל יום ב' דפים בחזרה כמה פעמים, כדי שיהיה שונה הלכות כמו שהן במקורן בלשון הגמרא עד פסק הדין בשלחן ערוך בכל יום, שמובטח לו שהוא בן העוה"ב, וגם יוצא בזה מצות ידיעות הדינין מעט כו'.

וגם יעשו עת מיוחד כשעה אחת בלימוד שלחן ערוך הלז, וכיוצא בו בחלק יו"ד, בביאור טעם השלחן ערוך. מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל, כמו עין יעקב²¹, ובספר הזהר בתוכחת מוסר²² השכל²³ שבו, ובספרי המוסר המיוסדים על פי חכמת האמת, כספר הראשית חכמה והשל"ה וכה"ג.

ובשבת זמן לימוד ספר הזהר עם פירושים וביאורים בעיון מעט בספרי הקבלה²⁴, כהרמ"ז וספר מקדש מלך וספר ליקוטי תורה וכה"ג. מלבד חיוב הקבוע לחיי הנפש להאירה באור יקר גדולות הבורא ית', בכתבי הקדש הנדפסים²⁵ המבוארים בהרחבה, בפנים מסבירות ומאירות²⁶ באור עולם²⁷, לשמור דרך עץ החיים²⁸ ללכת אחרי ה'²⁹ בכל דרכיו³⁰ בעבודה תמה³¹ וכו'.

דברי המדבר באמת לאהבת אמיתת אור תורת אמת שניתנה מתמים דעים³² זכותו ז"ל יגן על כלל ישראל

דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן נבג"מ

ובהיות שהמדפיסים האחים המשותפים המפורסמים, ה"ה הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו יהודא ואחיו הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו ישראל נ"י בני המנוח המפורסם מה"ו אורי שרגא פייווש יפה זללה"ה, נתנו לכסף מוצא³³, ובפרט בעתי יוקר הללו הוכרחו להזיל זהב מכיסם להדפיסם, וחוששני לחטאת³⁴ היחיד והציבור³⁵ פן ימעלו מעל³⁶ לגרום היזק חס ושלום.

ולזאת באנו להטיל גודא רבא³⁷ בגזירת נח"ש³⁸ שלא ירים איש את ידו³⁹ להדפיס בעצמו או על ידי גירא דיליה, לא מיניה ולא מקצתיה⁴⁰, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי מה שנתפשט ההיתר אצל המדפיסים להדפיס חוץ למדינה, היינו מטעם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו⁴¹ וכו', משא"כ בחיבורי קודש אאמו"ר זצוק"ל שזכינו מאבא מארי ז"ל, והרי יכול האדם לאסור⁴² הנאת ספרו על אחרים אפילו בסוף העולם. ולזאת לא יזח החש"ן⁴³ מעל העוברים על דעתינו, ובו ארור בו נידוי בו שמתא⁴⁴, והשומע לדברינו אלה יחולו ברכות על ראשו⁴⁵.

היום יום ב' י"ב תמוז תקע"ו לפ"ק.

דברי המדבר לאמיתית אהבת אור תורת אמת אשר הנחילנו לזכות לכל דורשי ה' באמת ובתמים⁴⁶ אוהב דבק מאח⁴⁷ לכל אוהבי אור תורה ועבודה האמיתית

דוב בער הנ"ל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org