ב"ה באנו לק"ק פוזנא בשלום היום בבוקר2, והוא חמשה וחמשים פרסאות מקיניגשבורג3. ועוד יש לנו לנסוע מפה דרך דרעזין לקארילסבאד ערך ששים פרסאות4. וביום ה' הבע"ל5 ודאי נבא לשם, ובי"ז בתמוז אתחיל לשתות המים המרפאים דשם. וכתבתי לגאדיץ6 מקיניגשבורג זה היום שאתחיל לשתות, וה' ישלח לי רפואה שלימה. ומקארילסבאד ניסע לטעפליץ7, ומשם בחזרה לא יאוחר מר"ח אלול8, כאשר הגידו לי הדאקטורים דקיניגשבורג.
וב"ה אני בקו הבריאה לנכון בלי הרגשת כאב כלל, ורק הקור והגשם לא טוב כו'.
* * *
והיום9 יום ועש"ק פ' חוקת10 בשעה ג' אחר חצי היום. באנו לכאן עיר קריין שטאט11, סמוך לעיר הגדולה גלוגא רבתי ג' פרסאות, ומשם ניסע לקארילסבאד דרך דרעזין ערך מ"ד פרסאות12.
והדרך עד כאן הי' חול רב ולא נסענו רק ה' וא"ו פרסאות ביום. ומגלוגא הי' הדרך טוב מאד, הנקרא שאסיי, מיושב באבנים קטנים מצורף בחול דק, שהאופנים ילכו13 מאליהן לא יסבו בלכתן14, והסוסים יוצאים דחופים ומבוהלים15 כו', עד שיסעו פרסה בחצי שעה, והפרסא הוא 13 וואייארסט16 שלנו ויותר כפי חשבונינו.
נסענו עד ב' מאות17 פרסאות, כי עד קיניגשבורג 155 פרסאות18, ומקיניגשבורג לקארילסבאד מאה וחמשים פרסאות19, ס"ה נסענו ב' מאות פרסאות ויותר, ובחנם נסענו קרוב לפ' פרסאות20. ומסתמא פסקו לנו זה הגלות במידה כו', והעגמת נפש שקיבלנו לבד הקור והגשם כו'.
מעניני הילוך האשכנזים ונשיהם ובניהם ביותר שנבלעו בין הגוים לגמרי כו'. וגם בפוזנא הקהלה הגדולה כערך ב' אלפים בע"ב, אין אחד מהם כיהודי גמור, ואין לכתוב על פני השדה21. ואי"ה בצאתנו בשלום ונבא לביתינו נספר כל חידושים ונפלאים שראינו, ועת לקצר.
ואל יפלא בעיניכם אשר אנו כותבים לכם איגרת, הגם שכתבנו לכם ביום וא"ו העבר22 בפראיי מארק23 שלא נכתב לכם עוד, עבור שאתם מצערים אותנו ביותר מהעדר מכתבם אלינו לגמרי. אך עכ"ז אנחנו מקוים שנקבל מכם מכתב בקארילסבאד שיגיע מקיניגשבורג, עם המעות שיושלח לנו מהגביר אופנהיים24 כהבטחתו, ואז נשלם להם ונכתוב משם באריכות. וזולת זה אין לחדש.
באכסניא שלנו באוטם הב'25 עומדים אנחנו אצל אשכנזי אחד, בלי הבדל בינו ובין גוי גמור, וכל שכן זוגתו וכל בני ביתו. והנערות כבנות כ"ה, כי נאסר פה החתונות עד כ"ה שנים, ומרחוק שמענו שגם במדינתנו נעשה כזאת ח"ו, ולא יאומן לנו, כי אין26 להם לעשות רע בנידון הכפרים27 כו', ומצפים אנו לקבל ידיעות טובות, אם יש, אודות הכפרים, מהקיר"ה. ושמעתי שנסע דרך קאוונא לריגא, ולא יעבור דרך מדינתינו28, ולזאת מה שהי' נגמר בוויטעפסק יושלח ידיעה לידי, ויודיענו אם יש איזה דברים לטובה.
אביכם המצפה לשמוע מכם בשורות טובות בפרט ובכלל.
* * *
ואומר שלום לחתני חביבי ידידי הרב מ' מנחם מענדל שיחי', וזוגתו היא בתי, עם הנלוים
מחדושים דפה29 תקצר היריעה.
אך בפוזנא הייתי אצל הגאון הישיש רבי עקיבא איגר30, וכינוי שמו איגר. והוא איש תם וישר [וירא אלקים]31, ולא ידע בעניני דהאי עלמא כלום, מלובש בזופעצע פשוט ושטריימיל של עלקע32 קרוע33 (וזוגתו וב"ב כאשכנזים וערומים כו' וזה פלא). וקבל אותנו בכבוד גדול וביטול גדול, כי עניו ושפל ופשטן הוא עם כל אדם.
ופתיחת דברי הי' דרך הלצה פסוק אור זרוע לצדיק34 כו' שרבינו יצחק עשה שאלת חלום על עקיבא35 בא' או בה' כידוע, וסופי תיבות ר' עקיבה, ולזה ודאי צדיק הוא ושמו הולך כו', על כן בקשתי שיברכני כו'. והי' לו לנחת גדול ושחק. ואמר בזה"ל, פסוק דאתא לידן נימא בי' מילתא. ותוכן הדברים הי' על דרך הפשט שהעובדים על מנת לקבל פרס36 כו' זהו אור זרוע כעובד הארץ בזריעה, והעובדים על מנת שלא לקבל פרס הם ישרי לב שהם בשמחה עכ"ל.
ואמרתי לו גם אני שמעתי מאאמו"ר37 ז"ל פירוש על זה על דרך הקבלה, דאור זרוע זהו בחינת צדיק עליון מקור המשפיע לנשמות ישראל38. והיינו שאמר הלוך ילך ובכה נושא39 כו' פן ירקב גוף הזריעה כמו נשמות הרשעים שמתים בלי תשובה. ואמנם אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף40, הוא בחינת מלכות41, והוא מפני שחשב מחשבות לבלתי ידח42 כו', אז יצמח הזריעה של הנשמות בכפלי כפליים, כמ"ש אז יאמרו בגוים הגדיל43 כו', כי כלום זורע אדם קב44 כו', וזהו בא יבא ברנה45 כו'. וזהו לישרי לב, אחר הצמיחה שיעשו כולם תשובה, שמחה, כמו ואביוני אדם46 כו'. ונהנה מזה, אך כבדה אזנו משמוע47.
וביקש לספר מהות אאמו"ר ז"ל, ואמר ששמע ממנו. ושאל מהנעשה במדינתנו, וספרתי לו קצת מפירוד ושנאת חנם בין מתנגדים לחסידים על פי קבלתם מהגאון מווילנא, וכפי הנראה מעכ"ת דורש טוב לכל עמו48 בשוה. והרים ידיו ואמר ח"ו כל ישראל כו', ושקר הגידו שכתב איזה כתב על חסידים49 כי אדרבה כו'.
וגם בקשתיו שיכתוב לאמשטרדם אודות אנ"ש דחברון50, והבטיח.
ונתתי לו ב' חלקים משו"ע אאמו"ר ז"ל, וגם התניא שלו, וספרים שלי, וקבל בכי טוב51, ונפטרתי ממנו בשלום ובכבוד גדול. כה יהי' מכל רבני וואהלין ורבני ליטא52 כו' וד"ל.
וקנינו מבחורי חמד שלו שתשמישם53 ביום ובלילה54 חידושי הר"ן55 על ב"מ, וחידושי דרע"ק הנ"ל, בחילוקים ופשטים. ויראתי שלא יגיד לי חילוק, ואנא לא חילק ידענא56 כו'.
* * *
ברגע זו הייתי במרחץ57, ומשחתי ידי, כי לא אוכל להניעה כו', [ובצד] הימין נשקט הכאב58, ובצד שמאל נשקט הכאב לגמרי, רק [לפ]רקים נתעורר מצד הימין יותר, ומי יודע מה זה כו', [ו]ה' ישלח לי רפואה שלמה במרחץ החם59.
אך המרה שחורה גדולה ביותר, בהעדר הידיעה ממכם60 זה יותר מד' שבועות61.
* * *
ברגע הזאת אנו רואים אתנו איש ישיש וזקן בלבוש פולין בקוצמע62 גדולה, ולפי הנראה הוא הרב דפה. ואחריו עוד איש אחד בכובע עגולה, והזקן כשלג, ובחאלאט מאטעריי'63, והולך כיהודי גמור לבית הכנסת. ואחריו אשכנזי בלא זקן, והולכים לרוב לבהכ"נ דפה. ונעריהם כילדי נכרים ממש, ובמאכלים נזהרים מכל איסור, ודוקא הכל בכשרות בכל.
ובמוצ"ש אכתוב לכם באריכות, שאעפ"כ ישראלים הם. ואפשר יפה כיון החסיד רבי ישראל פאלצקער שנסע בכל ארץ אשכנז64, ואמר שלא ראה שום דבר רע עליהם כלל. ולכאורה זה פלא גדול. ומפני הכנסת שבת אקצר כעת. בליל מוצ"ש אכתוב לכם בארוכה.
* * *
מחדושים דפה, אשר ראינו דבר טוב אחד שחביב עליהם הילוך לבית הכנסת עם ילדיהם ונשיהם מכוסים, והולכים כנהוג אצלנו, ובחנות אין יושבים בשבת, רק נושאים כל משא בשבת ומטיילים בתערובות זכר ונקבה כנכרים גמורים כו'.
והי' אצלנו65 הרב דפה זקן וגבוה קומה, ודרש ממני על מה שנפלא לו על ענני הכבוד שנסתלקו66 במיתת אהרן, הלא גדולים צדיקים במיתתן67 יותר מבחייהם. ובכאן אין יודעים ממני רק שאני איזה סוחר ולא רב. ואמרתי לו שהייתי אצל הרב רבי עקיבא איגר, ואמרתי לו סופי תיבות דאור זרוע לצדיק כו'. ולא ידע רב זה אי' נזכר זה. ואמרתי דרוש קטן על רבי עקיבא ששקלו בשרו, ושאלו זו תורה וזו שכרה, והשיב עלה במחשבה68 כו'. דרבי עקיבא הי' גלגול השבטים כו', והאם אתם חשבתם69 עלי לרעה70, רק במחשבה ולא פעולה כי הפעולה הי' לטובה, ולתקן מחשבה זו אמר, כך עלה במחשבה כו' וד"ל.
ואגב אמר לתרץ הקושיא בהשארת הנפש, מאחר שניזון מהנפסד, שמצא בשם האריז"ל71 שפירש כי לא על הלחם לבדו כו', שמוצא פי הוי'72 הוא חלק הרוחני שבמאכל, שמזה יחי' האדם שהיא הנפש, על כן היא נצחי. וכך במעשה בראשית שאמר בדבור תדשא כו', שיצא מכח אל הפועל. ואם כן למה הם נפסדים73.
ואמרתי לו, אם ראה שם, למה לא ראה עיקר הקושיא, שמוצא פי הוי' שבאדם גבוה ממאמר תדשא, ולמה האדם ניזון מצומח וחי. ובעיקר הקושיא הנ"ל אינה כלום, שהנשמה קודם בואה לגוף היתה במציאות כמאמר ואתה נפחת בי74 ולמה תפסד בצאתה מן הגוף. ומה שהגשם נפסד גם הרוחניות, זהו הצורה שבחומר, אבל לא הצורה כמו שהיא. וראי' מכח המוליד בדומה לו, שסומא מוליד שלם, ומהגלגולים כו'.
ואמנם איש ריקן הוא, על כן לא רציתי לדבר עמו הרבה. ובצאתי בקש שאלך אליו, ואמרתי לו חולה אני. ואמר לר"ז שו"ב אשר מדבריו ניכר שהוא רב דחסידים. ועכ"ז יכול להיות שהוא ירא אלקים.
ובא בנו האברך ובקש מהספרים שלי, ונתתי לו ספר דרך חיים. ושלחתי לו שיראה הסידורים הנדפסים בשם אאמו"ר ז"ל ח"ב בדיני שבת75. ובקשתיו שיצוה בכאן שלא לישא בשבת76, ושילמדו הנערים בחדר. כי בא פקודת המלך77 שבן ה' שנים לא ילמוד יהודית כו' וד"ל. ורבי עקיבא איגר ורב דליסא78 שלחו אל המלך שגזרה זו אי אפשר לקבל, ואין תשובה עדיין. והכל צומח מהיהודים בעצמם, כי בהפקירא ניחא להו79 כו'. וגודל הרחמנות שעליהם אין די באר80 כלל, כי הנערים בעלי דעה דקי הטבע מאד, אך נתערבו בגוים, ואם אין הבדלה81 כו', ואומרים שעשו כרצונו.
* * *
וכעת באנו לפה עיר פאלקאוויץ תחלת שלעזי'82, עיר המלוכה גלוגע83, מבצר חזק מאד כמה גשרים וחומות ככל הצריך, ודענעבורג ובאברויסק כלא חשיבי, וכל ערי המבצר מופלאים מאד.
ומכאן עד דרעזין כ"ב פרסאות84, ומשם י' פרסאות85 עד קארילסבאד. וטעפליץ קודם לקארילסבאד86. משם נכתוב מה שיצוו87 לנו.
לפני עיר גלוגע הי' לנו עיכוב ופחד מהמורים בהארמאטין, שמלמדים לקלוע אל ההר, ואינו דומה שמיעה לראי'88, שראינו החץ עם הלהב יוצא ברעש גדול. ומפני שאין מה לאכול ההכרח לקצר, מפני שכל האכילה שוחארעת89.
ואנו שולחים הכל90 דרך ריגא ליד ר' שמואל עפשטיין, והוא ישלח לידם. וכן גם אתם תשלחו לידו, והוא ישלח לקארילסבאד על אדרעס וואלף אופנהיים. וימסור ליד ש"ב יצחק דאבנעטער מסמיליאן, או ליד ר' זלמן קורעניצער91, וישלחו משם אל מקום מושבנו92 כפי שגמרנו עמהם, ושוב אין דבר לחדש.