אהוביי אחיי ורעיי2, חברים מקשיבים3, מה מאד לא טובה השמועה4 ששמענו כבר, ועכשיו נתגבר הקול מאד, קול ענות חלושה5, שנחלש ח"ו ההתעוררות שב[ל]בם הטהור לה' אחד בתפלה, מבלתי לשום לב כלל, אי' עול היגיעה והעבודה בשעת התפלה בשעה גדולה בכל יום, אשר בלתי זה לא יחי' האדם [ב]חיי עולם חיי החיים אור א"ס ב"ה, וכידוע שלכך נק' התפלה חיי שעה6, וכמ"ש כמים הפנים7 לפנים כן לב האדם לאדם, וכאשר הדיבור הזה מצוי להם תמיד8.
ולזאת אנו מצטערים וחסים על נפשם, פן ח"ו יהי' מההכרח להרחיקם מלבא בשער ה' כל חד מה דמשער בליבי'9, ההתבוננות באחדות ה' באריכות וכו', כי בוודאי לא נעשה מלאכת ה' ברמי'10 ח"ו וד"ל.
גלל כן, אתם המדע11 ליתן לב לדברינו אלה, המועטין המחזיקין כמרובין12, ויחוסו נא על נפשם לעמוד ברוב עז התגברות יתירה, לקבוע בנפשם עול האמיתי מדי יום ביום שעה גדולה, לצרכי פקוח נפש נפשו ביגיעה רבה בתפילה, שכל חיי נפשו תלוים בה. ובפרט שיהיו מתאספים כולם כאיש אחד, ואיש את אחיו יעזורו ויאמר חזק13 כו', ולא להפרד בפני עצמו ח"ו, וכל שכן וקל וחומר שלא יתגודדו ויעשו אגודות אגודות14, זה מתפלל וזה מדבר בדברים בטלים15, שדבר הרע הזה גורם כמה נפילות עצומות בפריקות עול מלכות שמים מעט מעט, עד אשר יפול הנופל16 תכלית הנפילה ח"ו, כידוע לנו בבירור גמור. ולחכמים ונבונים כמותם17 יספיק הקיצור בכל זה.
ובודאי יודע לנו מי ומי ראשי המדברים18 כו', וראשי הפורקים עול היגיעה והעבודה וכו', ונדע איך להתנהג עמו. אך אין עונשין אלא אם כן מזהירין19 באזהרה כפולה ומכופלת, שאם לא יטיבו דרכיהם כנ"ל, לא יהי' להם מקום בכאן20 למלאות משאלות לבבם, לא במילי דשמי' ולא במילי דעלמא כו' וד"ל.
ודעת לנבון נקל21, שכל דברינו אלה לא מדעתינו בלבד הם, אלא על פי דעת אדמו"ר שליט"א שהשביענו במרורים22 על כל הנ"ל, כי אין די באר23 במכתב גודל עוצם מורת רוח24 שמקבל משמועות רעות כאלו כו'.
וה' הרועה אותו מעודו25, ימלא חפצו הטהור בכללות אנ"ש, ויערה עליהם רוח ממרום26, לקבל עול מלכות שמים שלימה27, באור התורה ועבודה אמיתי אכי"ר.
דברי אהוביהם מלב ונפש, העומדים לימין צדקכם28 בכל עוז29, ולה' הישועה30