וכבר מוסגר פה מכתב נידון גוף הענין3. טעמי ונימוקי הסדר להקדים המאוחר בנייר כדי שממנו יומתק הענין בסופו4, שלא יושם לב לזה באיכותו וכמותו, ולא ירגז הלב להערים עלי' בתחבולות כו'.
ואם אמנם ידעתי שדעתו גדולה ותקיפה מדעתי, ובפרט בעסק כזה שתלמודו בידו וחריפותו בכאלה5, רק לפסוק על זה שנשאל בגופא דעובדא זו ולא אחר6. אענה אני גם זה הבל7 כו'. ולא ידמה לאיש חכם כמוהו ענין זה כשאר עניני משפט8 ע"ד מה כחטא ועון ממש, או בממון של אחרים, וכל שכן הקיר"ה שיש לו תובעין, וכאן אין תובעין, וממון הנידר והנידב הוא9, ולא יעלה על הדעת לחקור ולעשות דין ומשפט על זה.
ובאמת שמחתי בראותי בתחלת הדאפראס10 ע"ד הנייר שהשיג המלשין11 כי אין בו ממש. וגם עתה לא כדמיונכם עלי שאני מפחד מעצם הדבר, כי ידעתי שיוכשר בדין בכל מקום. אך רוח המושל12 עלה עלי להשגיח בעין רעה רק לעקור כו', שלא יראה ולא ימצא הדבר בכל מכל כו', ות[ח]בולתו בזה רק לזרז להביא הדבר למעלה13, כי יודע שיוכשר כאן בכל מקום14. אי לזאת עיקר העצה לקיים כי רוח המושל יעלה עליך מקומך אל תנח15. וגודל הבקשה מאהובי שיציע דברים בהשכל ובנחת בלי שום פחד ונשיאות פנים לראש ומושל, וכמ"ש מקומך אל תנח, ולהורות כהלכה ברורה בטעמא ונימוקה ושרשה, כמו שהוא לאמיתו אמת וצדק16 בתחלה, ובסוף כשר וישר. ומצווה רבה לבלי העלים דבר בארוכה ובקצרה וקצרה וארוכה17, עד שיצא כאור צדקינו18 לרבים ביסוד להבא19, שלא יוסיף להרהר אדם בזה כו' וד"ל.
אך אולי לא יוכשר בעיניו20 מקצת דברים, בידו לתקן ולהאריך21 במקום הקיצור ולקצר כו'. אך לא לדלג לגמרי אף מקצת מן הדברים, כי יש לי סמיכה גמורה בזה מא"א ז"ל, שהי' משבח אותי לתפסן גדול בעומק של דבר לאמיתו כמו קולע אל השערה22 כו', ובאתרא דלא23 כו', והי' מתייעץ עמדי, ובפרט בענין כזה שיסודתו על כלל אמריו24, והשגתי בעתיד כפי שמסור בידי ממנו, כפי שנצרך תיקון, צריך לסבב פני הדברים ממקורם באופן שכתבתי. וכך הי' דרכו בזה כדי ליישר העקוב25 כו'. ואם אחר העיון כמה ימים יעמיק בכל דברים, וידלג איזה דברים, הנני מבטל26. אך בדרך כלל וודאי ישים לבבו לעשות החסד בתכלית החוזק להבא.
ומבטחוני באהבתו והתקשרותו יעשה לעת כזאת. ולזקנותו לטובת בני ביתו כל הימים, למען ברוב השנים כשיגיע לגבורות ויותר, יזכה יראה פני אדונינו אבינו ז"ל במקום מנוחתו בגן עדן להעלותו את"ו עמ"ו27 כו', כי בלי ספק ידע אבונא בהאי צערא28 דידן כו'.
ואם ח"ו לא יהי' יסוד להבא לפני מושל הזה, ח"ו אין לנו מקום לדור כאן29, וד"ל.