אגרת מד

אגרת מד

[קיץ תקפ"ג]

הצעה¹ כללית לחוות דעתי ועצתי לכללות אנ"ש בדבר מיעוט הפרנסות², ועניים ודלים רבו עד למעלה³ בעיירות⁴, עד שמסבבים למרחקים רובם ככולם, וממילא מובן מה שיוולד מהם כו'. ואין זאת רק מחמת מיעוט העסק והעבודה שמורגלים בנעוריהם⁵ בבטלה ושיממון, רק מעט מזעיר עוסקים בחנויות ומחיות, ומעט מאד מבעלי מלאכות, ומי שיש לו איזה סך⁶ מאבד מעותיו וירד מטה כו'.

ולזאת עיקר העצה היעוצה שישימו כל חכמי לב עד"ז, שיעשו חוקות קבועים על הנשים וילדים וילדות שירגילו במלאכת אומנות עיקריות, כמו כל מיני מלאכת האריגה וטווייה בכל מיני מלאכות שעוסקים בפאבריקעת⁷, ויהי' על זה עזר וסיוע בסדר נכון, וגם יעשו חוקות קבועים בלימוד מלאכות לנערים של העניים וגם הבינונים, שיהיו להם מלמדים קבועים בשכר, ויהי' על זה סדר נכון מהקהל כו'.

גם בעבודה בשדה ההכרח לא יגונה⁸, וילקחו קרקעות טובות ומשובחות שיקחו מהאדונים על פי הממשלה⁹ אם רב ואם מעט¹⁰, ודאי ישלח ברכה בארץ, ויהי' עכ"פ מספיק ללחם לפי הטף¹¹. ובוודאי יפעלו ליקח עבדים ערלים למלאכת [עבודת] האדמה משך ב' או ג' שנים, איש איש כפי עבודתו¹², עד אשר יורגלו לעשות בעצמם [דוקא]. ולא תהי' מלאכה זו בזוי' ח"ו, כי על אדמתינו בארץ ישראל הי' כל פרנסתינו רק בשדות וכרמים, העשיר ירבה בעבדים עברים ופועלים טובים, ולמה נגרע מאבותינו גם בהיותם בארץ¹³ העמים, כי אולי יותן לצמיתות¹⁴, עכ"פ לשכור על זמן רב.

וכאשר ראה ראיתי בעצמי בהיותי בשטעפעת¹⁵, עבודת היהודים עם נשיהם וילדיהם עוסקים בשדות בחשק¹⁶ וזריזות, ומתוקה להם עבודתם כל ימי השבוע, והנער עד י"ג שנה לומד בחדר, ואשר אינו מוצלח יעבוד בשדה, והמה שבעים לחם¹⁷ ושמחים בחלקם מאוד, אין עוצב בם, ולומדים ועוסקים באמונה, ויראי אלקים בהיותם בשדה. ואם לא יספיק לעשירות להתנהג בגדלות מלבוש¹⁸ יקר ומרגליות ותכשיטין, אבל מחיותם ודי מחסורם¹⁹ לא יגרע²⁰. וגם עוסקים במסחור התבואות וכל מיני חלב [וגם] צאן ובקר במדינות הסמוכים להם. והוטב מאד בעיני. ואם ארצם שמינה וטובה, אפשר בהתאמצות טובה יותן גם כאן שדות טובות וגם עזר גדול לעניים וכו'.

וכבר כתבתי לאנשים הסרים למשמעתנו²¹ שיתנו לב בזה, ולדעתי יצליח ה' כי ישלח ברכה בארץ כפי די מחסורם, ועל זה אמר יגיע כפיך כו' אשריך²² כו', ויוסר כל המקטרגים, גם ימצאו חן וחסד בעיני כל שרי המלוכה [וירחמו עליהם]. ולא סגי בלאו הכי, כי אפס תקוה²³ וידל ישראל מאוד²⁴, ומי יודע מה יהא בסופינו, פן ח"ו יגרשו לארץ רחוקה מאוד, ודי בזה למבינים.

כ"ד דורש טוב לעמו²⁵ ישראל החפץ בהצלחתם

דובער בהגאון האמיתי שניאור זלמן נבג"מ

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org