אגרת לב

אגרת לב

[לערך תקע"ט]

אחדשה"ט¹

מראש בסתר אמרתי² לכסות ולהסתיר³ הדברים שבלבבי, אך כעת אמרתי אקרא נא לאהבת נעורים, ואוכיחנו בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת⁴ ומושרשת בנפשותינו. כי בהיות שזה פעם שנית שמעתי שמעל' מדבר סרה עלי בהתגלות בפני יחידי סגולה ודווקא מתוך תוך הלב, הן בדברי מוסרות⁵ והן בהתנהגות הרבנות, וגם ענינים גופניים כו'.

אהובי אחי⁶, מה לך כי נתת עיניך עלי זה כמה שנים⁷, מה עשיתי לך⁸, הלא זה קרוב לכ' שנה שבאת מאה"ק ונתתי לבך לדא"ח, האם מנעתי חסד ואמת⁹ אלקי' הזה ממך עד מקום שידי מגעת¹⁰. בכל כחי עבדתי¹¹, גם סבלתי בזיונות ויסורים משגעונותיך בתחלה, אך אהבת האמת כסה על הכל. וגם אצל אאמו"ר ז"ל הייתי למליץ טוב כל הימים, ואנכי נטעתי בנפשך שורק¹² והצליח ועשה פרי¹³ בעבודה שבלב זה כמה שנים, אשר חי' בהם חיי עולם. האיך החי יוכל להכחיש את החי¹⁴.

וזה מקרוב כד' או ה' שנים, מה זאת אשר חלק לבבו ליתן עיונו לרעה עלי להשגיח בכל פרטי'. אם ביראת שמים ומדות רעות, הי' לו להוכיחני כדין בהצנע תחילה¹⁵, ואם לא הייתי מקבל אז ראוי לגלות קלוני ברבים בפרהסיא. וגם זה הי' אסור לו מצד הדין מכמה טעמים, כמובן לחכם ולמדן ותיק כמוהו.

ועוד שבאמת ידעתי שהוא מכיר את מקומו היטב, מה שהי' לפניו בקבלת החסידים¹⁶ בתחילתו ומה שהוא עכשיו, ואין לו דמיון בגשמיות גופו בבחי' יש ולב נשבר ושפלות כו' לגבי טבעי ומהותי¹⁷ מנעורי בהיותי בן י"ג שנה, כי מזרעא דאבא¹⁸ כו'. ומעל' מוטעה מאד מאד בזה, ה' יכפר עליו¹⁹. כי נהפוך הוא²⁰, כי ת"ל מדותי מתרומיות מדותיו²¹ ז"ל. ושגה ברואה²² עינו עין בלעם²³, מצד שהעלה בלבו טינא²⁴, כי שנה ופירש²⁵, נעשה שונא כו'. וסופו מוכיח על תחלתו²⁶ שהי' בשקר וגסות, ושקר אין לו רגלים²⁷, כי אם הי' אמת לא הי' מביט לרעה רק לטובה, וגם הד"ח היו מתקיימים בנפשו, וכעת ישליכם אחרי גיוו²⁸, כל אוכל תתעב נפשו²⁹, כידוע לי טבעו הגס, שבקוצפו וכעסו יקלל מלכו ואלקיו³⁰ כו', יבזה וירמוס ברגליו העלה רפש וטיט³¹, פיו מלא דם³² רותח כו'. ובזה מקלקל³³ חולי הנפש בדמים רעים וחטאים³⁴ המאבדים ומעבירים על דעתו ועל דעת קונו³⁵. ע"כ מבעט כו' מחרף ומגדף לכל סיטרין, לא תתיישב בו רוחו ודעתו לעולם, קם ונופל כו'. כי המה הנפילים³⁶, וכאשר שמעתי ביאור רחב מפי אאמו"ר ז"ל על מעל' דייקא וד"ל.

ועתה אחרי כל אהובך אני, הכל³⁷ אני מוחל לך, והכל מפני אהבתנו הנאמנה התקועה בנפשי מימי נעורים, ומצד הרחמנות עליך באמת לבלתי ידח³⁸ לגמרי, הגם שאינו נוגע לי כלום, כי עכשיו קשה יותר. אך אולי עדיין יכול להיות להטות לבו לטוב³⁹ ויתחרט חרטה גמורה מקרב ולב עמוק⁴⁰, ויקבל על עצמו שלא להשגיח עלי, כי לא שייך אליו ענין כזה. ויכיר את מקומו⁴¹, והי' לו נפשו שלל, כשישמע ד"ח הרבה להחיות את נפשו, כי ת"ל חיים הם ממקור נביעתם לאלפים ורבבות ענינים, ממתיקות ופנימיות התורה של אאמו"ר שלא שמעתן אוזן מעולם, ודייקא מתוך הבוך⁴², כי לית ליה לבן רק מה שירש ירושה מאביו מהשיג⁴³ ידו, הלואי שאזכה לקבלם כולם בנפשי ונפשות כל אנ"ש המקושרים באור תורתו, ולא ינחילונו זרים זולתו ח"ו, כידוע לכל.

ועל תשובתו אני מצפה, וההכחשה אינו כלום, כי בשקלאוו גילה הכל בכוסו וכעסו⁴⁴, ומהר"פ⁴⁵ דרש לך ע"פ ויבא גם השטן בתוכם⁴⁶ וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org