Likkutei Sichos

Addenda - sichos and letters 2

Made by a machine and not yet checked by a person - the segments nobody has checked are marked.

418פון יעקב אבינו, דעם וועג פון „יושב אהלים" — ווען דער פאָטער אַליין האָט קביעות עתים לתורה און שיקט זיינע קינדער לערנען אין חדרי תורה און ישיבות, איז ער געזיכערט אַז אַלע זיינע קינדער וועלן בלייבן טרייע אידן, און ער וועט האָבן פון זיי אמת אידישע נחת, און ניט נאָר אין רוחניות נאָר אויך פשוט אין גשמיות . . .

יו"ד כסלו

ב"ה, יו"ד כסלו ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

. . . ובעמדנו ביום גאולת אדמו"ר האמצעי וימים ספורים לפני יום גאולת אדמו"ר הזקן, שהם גם ימי הכנה ליום זה, וכמובן בפרט משיחת יו"ד כסלו הידועה (של כ"ק מו"ח אדמו"ר) —

אשר שתיהן הן גם גאולתינו ופדות נפשינו, פדי' בשלום דוקא,

וכידוע בביאור דברי אדה"ז אשר כשקרא „בס' תילים פסוק פדה בשלום נפשי קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי בשלום מה' שלום",

יהי רצון אשר מתאים לדרשת רז"ל בכתוב זה (שהוא מהשיעור תילים דיום זה — החדשי והשבועי): אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם,

יתחזק ויוסיף כאו"א, בתוככי כלל ישראל, בשלשה קווין האמורים; בעסק התורה, בעסק גמ"ח (ומצות בכלל) ובעבודת התפלה —

מוארים באור תורתן של הנ"ל — תורת החסידות ובחיות ובפנימיות,

419ולקרב עיכ"ז קיום היעוד — כדרשת רז"ל עה"כ (בשיעור החומש דיום זה) ויזרח לו השמש

שאמר לו הקב"ה ליעקב שהוא סימן לבניו כי הנה היום בא גו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי',

יום פדיית הקב"ה ובניו,

יום ה' הגדול והנורא, יום גאולתנו ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.

בברכת חג הגאולה

420בגאולה האמתית והשלימה דבני ישראל

ודשכינתא שבגלותא — ושבה עמהן כשהן נגאלין,

וכמש"נ ועלו מושיעים (משיח) בהר ציון לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה.

בברכה

ו ר

ע"פ סיבה נתעכב המשלוח עד עתה — טו כסלו, מילוי הלבנה, קיימא סיהרא בשלימותא דחדש תליתאי דחדשי החורף,

ויה"ר שיהיו כל הדברים במילואם ושלימות האמתית שלהם — הן בעבודת האדם בשלשת הסוגים דסור מרע ועשה טוב בקש שלום, או (כביאור חז"ל עה"פ פדה בשלום) עסק בתורה ובגמ"ח ותפלה,

הן בשכר העבודה ופעולתה — שבאתדל"ת אתדל"ע,

421ועד לקיום ובקרוב בימינו ממש דההבטחה המשולשת: אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.

א משיחת . . הידועה: בשנת ה'תש"ז (לקו"ד ח"ג ע' 976). פדי' בשלום דוקא: ראה סד"ה פדה בשלום לבעל השמחה (אזמו"ר האמצעי) בשערי תשובה ח"א. ועוד. דברי אדה"ז: במכתבו לאחרי הגאולה (בית רבי ח"א פי"ח. לדרשת רז"ל: ברכות ח, א. פדאני: עיין בשיעור תניא דיום זה (קו"א קנח, א־ב) אשר הלכות הן בחי' רצון הנמשך מח"ע דהמאציל ב"ה ויורד ומאיר בבחי' גילוי בגשמיות. בשלשה קווין: ראה תדא"ג מהרש"א שם. רשימות אדמו"ר הצ"צ לתהלים שם (נה, יס). גמ"ח (ומצות בכלל): דכל המצות נק' בשם צדקה (תו"א סג, ג. ובכ"מ). ובפנימיות: ראה זח"ג (רפא, א): כל העוסק בתורה כו' כאילו פדאני כו' וכמה ב"נ דקא משתדלי כו' ולא אתפרק כו' אלא כו'. עיי"ש.
* אג"ק שלו סי' לח. המו"ל. כדרשת רז"ל: ב"ר פע"ח, ה. כי הנה . . והנורא: מלאכי ג, יטכג. עירובין (מג, ב^* . אבל צ"ע ברמב"ם הל' מלכים (פי"ב ה"ב): יראה מפשוטן כו' — דמשמע דסברתו (ראה מגדול עוז שם ומשנה סוף עדיות) דקאי על מלחמת גוג ומגוג, והא דעירובין הביא רק אח"ז ובלשון ויש מן החכמים שאומרים כו'. — וראה ירוש' שבת פ"א ה"ג דמפרש על תחה"מ (ולולא דברי הרמב"ם, יש לתווך כל הדעות ע"פ סדר עולם רבה פי"ז דנראה ונגנז כו'). — ע"פ סברת ודעת הרמב"ם הנ"ל סרו קושיות נ"כ בהל' נזירות (פ"ד הי"א). ואכ"מ.
* באנציק' (תלמודית) מע' אלי' מובא זה כמוסכם (וגם ליד צויין שם). ולפענ"ד פוסק הרמב"ם הפכו (ולכן גם ספק נזירות אין בזה) ויסודו משנה דעדיות (דמעתיקה בהל' מלכים שם). ב"ה, יו"ד כסלו — יום גאולת אדמו"ר האמצעי — ה'תשל"א. ברוקלין, נ. י. שלום וברכה! . . ובעמדנו ביום גאולת אדהאמ"צ — יה"ר שמיום זכאי זה ויום זכאי הסמוך לו, יום בשורה — יט כסלו — גאולת אדמו"ר הזקן, אשר אז הותחל עיקר ענין הפצת המעינות חוצה, נזכה בקרוב ממש למיסמך גאולה לגאולה, לקיום היעוד דכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר, דא מלכא משיחא, שהוא ילחום מלחמות ה' ויצליח וינצח כל האומות שסביביו ואח"כ יבנה בית המקדש במקומו ואח"כ יקבץ נדחי ישראל, גאולת אדמו"ר האמצעי: א' וישלח בשנת תקפ"ז. בארוכה ראה קונטרס בד קודש. שמיום זכאי: בפרש"י ד"ה זכות (ערכין יא, ב) משמע דגם בנוגע לחודש כן הוא. יום בשורה: ראה שו"ת מן השמים ס"ה. אז הותחל: תורת שלום ע' 112 בסופו. למיסמך גאולה לגאולה: ע"ד פרש"י במגלה (ו, סע"ב) גאולת „פורים (דאכתי עבדי אחשורש אנן) לפסח" (דכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות). לקיום היעוד: באגרת הבעש"ט הידועה (נהפסה בס' בן פורת יוסף. ובכ"מ). ילחום . . ישראל: ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א. כל האומות שסביביו: כן הוא בדפוסי הרמב"ם שלא שלטה בהם יד הגוים, שבגלותא . . נגאלין: זח"א קכ, ב. מגלה כט, א. מושיעים (משיח): רמב"ם הל' מלכים פי"א סה"א. וראה ג"כ פרש"י וישלח לג, יד. לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה: י"ל שזהו ב' התקופות דמשיח: נצחון האומות במלחמה (ואח"כ) אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו גו' (רמב"ם הל' מלכים ספי"א. — בתנ"ך שלפנינו לעבדו. אבל ראה ב"ר ס"פ וישב. ועוד. ואכ"מ. וראה ג"כ רשימת הצ"צ עה"פ). וכביאור אדהאמ"צ דלעת"ל א"צ למלחמה ואדרבא אז כתיב אז אהפוך אל עמים כו'^* וע"ז אמר דוד פדה בשלום נפשי כו' (שערי תשובה ח"א ד"ה פדה בשלום. וראה ברכות ח, רע"א. הצ"צ לתהלים נח, יט. דרושי רבותינו נשיאינו ד"ה פדה בשלום). ולהעיר מאגרת אדה"ז הידועה ש"כשקריתי . . פדה בשלום נפשי יצאתי בשלום מה' שלום". מילוי הלבנה: כלשון שמ"ר פט"ו, כו. בשלימותא: זח"א (רכה, סע"ב). וי"ל דב"שלימותא" (שלימות) יש עוד פי' — יותר ממילוי (חסרון). וע"ד החילוק בין די מחסורו^* ולעשרו (כתובות סז, ב). ובדוגמא ב' הפי' בויבוא יעקב שלם — בשבת (לג, סע"ב) ובזח"א קעב, סע"ב. וי"א דמר אמר חדא כו' ולא פליגי. דחדש תליתאי: ראה שבת (פח, א ובר' נסים גאון שם). דחדשי החורף: שהם לעומת חדשי הקייץ (ל"ת להאריז"ל פ' ויצא. שם פ' בא בטעמי המצות). ושלימות . . בעבודת . . בשכר . . דההבטחה: להעיר מד"ה וכל בניך תרפ"ט פ"ב בפי' השולמית. וסד"ה כל הנהנה תרפ"ט (בס' הקונטרסים ח"א). דסור . . שלום: ראה לקו"ת בלק ד"ה מה טובו. כביאור חז"ל: ברכות ח, רע"א וראה פי' הרשב"א וחדא"ג שם — הובאו בצ"צ לתהלים הנ"ל. עיי"ש. ולהעיר מאור תורה להה"מ עה"פ ובגפן שלשה. דסור . . המשולשת: ראה זח"א דפרשתנו (קפט, א) עה"פ כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. ובהערות אאמו"ר שם דמשפט כנגד מל"ת (דינים), חסידיו — מ"ע, לעולם נשמרו — תורה דמגינא ומצלא לעולם (סוטה כא, א) ובא בהמשך למש"נ לפניו (תהלים לז, כז) סו"מ וע"ט ושכון לעולם (לקוטי לוי יצחק — זח"א). אלקים . . בה: תהלים מזמור סט בחותמו. וירשוה . . עבדיו . . ואוהבי: י"ל כנגד ישראלים לויים כהנים (עם תליתאי), תורה (מורשה) תפלה (עבודה) גמ"ח (דפנימיותם — אהבה). וי שלח . . ידוע דיש שתי דיעות במקור הדין דבן שלש עשרה למצות, א) דעת רש"י (נזיר כט, ב) ד"ה ור' יוסי דבן יג' שנה מצינו שקראו הכתוב איש כדכתיב ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו, וכן הוא במחזור ויטרי לאבות ספ"ה. (אבל ראה תוד"ה בידוע סנה' סט, א). — והכוונה בזה דשם איש מורה על גדלות, וכמוש"נ מי שמך לאיש (עיי"ש בפרש"י וברבנו בחיי, והוא דלא כמ"ש בשמ"ר שם), וחזקת והיית לאיש, ועוד. ב) דעת הרא"ש (בשו"ת ריש כלל טז') שזהו בכלל שיעורין הלכה למשה מסיני. וי"ל הנפ"מ בין שתי הדיעות — לענין (לפני מ"ת — וראה דרז"ל עה"פ ויגדלו הנערים — תולדות כה, כז — וגם עתה בנוגע ל)דין בן נח, דלדיעה הראשונה גם בב"נ יג' למצות דילי', משא"כ לדיעה השני', וכמובן (ויעויין רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"י. פ"י, ה"ב. שו"ת חת"ס חיו"ד סשי"ז). היינו דלדיעה השני' זהו דין תורה, אבל לדיעה הראשונה כן הוא בטבע — עפ"י הרוב — דבן יג' נעשה גדול בשכל ודיעה. ויש לרמז ע"ד המוסר, שלכן בהראי' דחיוב במצות מהכתוב דויקחו גו' איש — ראי' אשר יסודה שע"פ טעם ושכל צריך להיות כן, הנה כתבו שוברו בצדו, אשר אל יאמרו אשר די ומספיק לקיום תומ"צ הנהגה ע"פ טעם ודעת, ולכן מורים לו באצבע; ראה והתבונן, מה עשו בני יעקב; ויקחו איש חרבו — תיכף לחיוב במצות שלהם, התחילו בעבודה של מסירת נפש דוקא. ומעשה אבות סימן לבנים, לכל בר מצוה שבכל דור ודור, אשר רק זוהי הדרך לקיום המצות. לא הנהגה מדודה ע"פ השכל. אלא תחלת הכל יקבל עליו עול מלכות שמים, ואח"כ יקבל עליו עול מצות. (ממכתב ב' תמוז, תש"כ)

Suggest a fixSent for review

Report a problemNo account needed

Embed on another site

<iframe src="https://chassidushub.org/embed/rh-ddvfh20m" width="100%" height="320" style="border:0" loading="lazy" title="ChassidusHub"></iframe>

About this page

Details

Work: Likkutei Sichos
Volume: חלק ה׳
Id: rh-ddvfh20m

Copies

Recent activity

#121 Likkutei Sichos vol 5: machine reading · approved

Sources

Mafteiachlikkut_sicha_5_418

Permanent link

rh-ddvfh20m

Menu

Reading

On the site

Help