הוספות - שיחות ומכתבים ב

418פון יעקב אבינו, דעם וועג פון „יושב אהלים" — ווען דער פאָטער אַליין האָט קביעות עתים לתורה און שיקט זיינע קינדער לערנען אין חדרי תורה און ישיבות, איז ער געזיכערט אַז אַלע זיינע קינדער וועלן בלייבן טרייע אידן, און ער וועט האָבן פון זיי אמת אידישע נחת, און ניט נאָר אין רוחניות נאָר אויך פשוט אין גשמיות . . .

יו"ד כסלו

ב"ה, יו"ד כסלו ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

. . . ובעמדנו ביום גאולת אדמו"ר האמצעי וימים ספורים לפני יום גאולת אדמו"ר הזקן, שהם גם ימי הכנה ליום זה, וכמובן בפרט משיחת יו"ד כסלו הידועה (של כ"ק מו"ח אדמו"ר) —

אשר שתיהן הן גם גאולתינו ופדות נפשינו, פדי' בשלום דוקא,

וכידוע בביאור דברי אדה"ז אשר כשקרא „בס' תילים פסוק פדה בשלום נפשי קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי בשלום מה' שלום",

יהי רצון אשר מתאים לדרשת רז"ל בכתוב זה (שהוא מהשיעור תילים דיום זה — החדשי והשבועי): אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם,

יתחזק ויוסיף כאו"א, בתוככי כלל ישראל, בשלשה קווין האמורים; בעסק התורה, בעסק גמ"ח (ומצות בכלל) ובעבודת התפלה —

מוארים באור תורתן של הנ"ל — תורת החסידות ובחיות ובפנימיות,

419ולקרב עיכ"ז קיום היעוד — כדרשת רז"ל עה"כ (בשיעור החומש דיום זה) ויזרח לו השמש

שאמר לו הקב"ה ליעקב שהוא סימן לבניו כי הנה היום בא גו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי',

יום פדיית הקב"ה ובניו,

יום ה' הגדול והנורא, יום גאולתנו ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.

בברכת חג הגאולה

420בגאולה האמתית והשלימה דבני ישראל

ודשכינתא שבגלותא — ושבה עמהן כשהן נגאלין,

וכמש"נ ועלו מושיעים (משיח) בהר ציון לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה.

בברכה

ו ר

ע"פ סיבה נתעכב המשלוח עד עתה — טו כסלו, מילוי הלבנה, קיימא סיהרא בשלימותא דחדש תליתאי דחדשי החורף,

ויה"ר שיהיו כל הדברים במילואם ושלימות האמתית שלהם — הן בעבודת האדם בשלשת הסוגים דסור מרע ועשה טוב בקש שלום, או (כביאור חז"ל עה"פ פדה בשלום) עסק בתורה ובגמ"ח ותפלה,

הן בשכר העבודה ופעולתה — שבאתדל"ת אתדל"ע,

421ועד לקיום ובקרוב בימינו ממש דההבטחה המשולשת: אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.