תקי

דוקא בעיון וקריאה כנ"ל, ועז"נ ביום חתונתו זה מ"ת, והתו' נק' כלה בחי' מקבל האור והשפע כמ"ש והחכ' מאין תמצא כנ"ל באריכות. אמנם באמת לא ע"י קריאה ועיון בלבד הוא שנעשה זה אלא ע"י בחי' השמחה דוקא כמשל ביום חתונתו וביום שמחת לבו דוקא שנק' שמחת חתן ושמחת כלה כי ע"י בחי' השמחה דוקא יוצא כל אור העצמות הסתום ונעלם לידי גילוי בלי העלם ולבוש כלל, כידוע שהשמחה מגלה כל צפון ונעלם שבבחי' העצמות, וכך במ"ת נא' חכ' אדם תאיר פניו^ס בגילוי אורה ושמחה, וז"ש כחתן יכהן פאר^סא כו', שאז לא יסתיר כלל מסך מבדיל כלל, עד"מ כשהמלך בשמחה לא יאמר דבריו בהסתר והעלם אלא בגילוי כמו שהוא בעצם. וזהו שמח תשמח ריעים האהובי' שהן בחי' חו"ב שנק' תרין ריעין^סב דלא מתפרשין כו' כאשר יבא בהן מבחי' השמחה שבעצמו' המאציל אזי משמח חו"כ שעי"ז יומשך האור והשפע מן החתן אל הכלה בלי העלם ולבוש כלל, וכנ"ל בענין התו' שיעשה למחכה לו בלי לבוש כלל וכן במצות קריאה בדבור שנגלה האור כמו שהוא, וכ"ז ע"י שמחה דוקא וכמ"ש רב ששת חדאי נפשאי לך קראי תנאי ורבא הוי אמר מילתא דבדיחותא^סג תחלה כו', כי מ"ש עוז וחדוה במקומו הוא בשמחה של תו' דוקא שהתו' נק' עוז כמ"ש ה' עוז^סד לעמו יתן כו'. ושרש הדברי' לפי שבחי' התענוג הפשוט הנ"ל אינו מתגלה בחכ' שבתו' כ"א ע"י בחי' חדוה ושמחה שיעורר שמחה ותעה"פ שבעצמו' שמאיר בלי לבוש כנ"ל וד"ל.

אך גם בבחי' שמחה זו שמוציאה ומביאה מבחי' העלם עצמותו ממש לידי גילוי יש הפרש בין משמח חו"כ ובין משמח חתן עם הכלה שהוא ההפרש אשר בין מצות עיון ומצות קריאה בדבור כנ"ל, דמשמח חתן וכלה הוא בקריאה בדבור ומשמח חתן עם הכלה הוא במצות עיון דדייק במילי' דאוריי' שיעשה למחכה לו כנ"ל. דהנה כתי' חכמות בחוץ תרונה ח"ע וח"ת חכ' בראש וחכ' בסוף^סה, וידוע דבחי' חכ' בראש עד"מ עצם כח השכל באדם כמו לדייק במילי' דחוכמתא אם כך או כך והוא במצות עיון^סו התו' כנ"ל, ולמע' ה"ז בחי' חכ' בראש בחי' ח"ע (בחי' ח"ס או חכ' הקדומה דא"ק כו'), ובחי' חכ' בסוף בחי' חכ' הגלוי' בדבור בלבד, והוא מצות הקריאה דתו' בדבור שנק' תושבע"פ כו' כנ"ל. ואמנם ידוע דנעוץ תחילתן בסופן שחכ' בראש עיקר גילוי' בדבור בחי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org