להבין מה שבברכה ראשונהא אומרים משמח חתן וכלה ובברכה אחרונה או' משמח חתן עם הכלה. הנה ארז"ל ביום חתונתו זו מ"תב שהקב"ה נק' חתן וכנ"י נק' כלהג כידוע ע"ש קבלת שפע הח"ע דתומ"צ שקיבלו במ"ת שבזה נעשה יחוד קוב"ה ושכינתי' למעלה שנק' חתן וכלה העליונים כו', ויש להבין מה הי' החידוש בזה הלא כבר מוימ"ב הי' יח"ע דחו"כ למעלה שהוא יחוד בשם הוי' ואלקים שהוא בכלל ענין השפעת והמשכת אוא"ס בעולמות בבחי' סובב וממלא בי' מאמרות שנעשה אז בחי' יחו"ע דקודב"ה ושכינתי' בכלל מסובב לממלא שזהו ענין חו"כ למעלה בחי' משפיע ומקבל, וכידוע בענין כללות מע"ב שנמשך ע"י שם אלקים בחי' אותיות דבחי' המל' כמ"ש ואתה מחי' את כולםד שהוא בחי' מקבל ממדות וחו"ב דאצי' שבשם הוי' כידוע כמ"ש בסוף ביום עשות הוי' אלקים ארץ כו' וכמארז"ל בתחלה עלה במחשבהה לברוא במדה"ד בש' אלקי' ואח"כ שתף כו' (ואם בשביל ששפע זו על תנאי הי' אם יקיימו ישראל התומ"צ כו' כמ"ש אם לא בריתי כו' וכמ"ש בראשית בשביל התורהו שנק' ראשית דח"ע ובשביל ישראל שנק' ראשית שהוא בחי' יח"ע דמשפיע ומקבל שהי' במ"ת, עכ"ז אין כל חדש בזה אחר שכבר הי' יח"ע זה במע"ב והי' נכלל בזה פנימית היח"ע דקודב"ה ושכינתי' שהן כנ"י למעלה). ועוד יש להבין מה שלפעמים מצינו להיפך שכנ"י נק' חתן והתורה נק' כלה