תרעה

וניתקן כל פגם כנ"ל (ומ"ש שקר החן^שסז והבל היופי כו' לזה כיונו ב"ה שלא אמרו כלה נאה לבד שע"ז יכול ליפול לומר שקר החן והיופי אך כשאומרים וחסודה שזהו אשה יראת ה' דוקא תתהלל ובזה תלו ב"ה עיקר ההילו"ל דחס"ד ח"ס דלים^שסח היינו אשה יראת ה', וכמו ברבקה שזה הי' האות אם תאמר שתה^שסט וגם לגמליך אשקה היא האשה^שע * להיות ב"ה שרשן מבחי' רב חסד (וכמ"כ ב"ש להיפך במדת הדין לרק^שעאד לפני הכלה ל' כלה כמצות שהיא כמו ענין השם אורחותיו כו' שבזה דוקא מעוררים בחי' המקיף דיחידה כי שקר החן והיופי בתואר העבודה במוח ולב כו' רק* אה"ר דוקא, ואמנם א"א להוציא בה ההעלם כ"א ע"י מדה"ד להשפיל א"ע להיות נבזה בעיניו נמאס כו' שזהו מרה שחורה הטבעית ועצמית דנשמה האלקי' כידוע וד"ל. ובה"א שמעלת הנשמה כמות שהיא ביתר מעצם ההתקשרות להודות ולהלל ע"כ אומרים כלה נאה וחסודה שניהם כאחד נאה ולא מצד עצמה, והוא להיותה חסוד"ה אשה יראת ה' היא תתהל"ל פי' תתהל"ל ביתר מכמו שהוא מטעם הנ"ל דנעוץ סופן כו' ואין להלל זה שיעור למעלה ולמטה כלל וכמ"ש ישראל אשר ב"ך אתפא"ר^שעב כו' וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org