תצ

תפיסא כו', וגם כי מה מאד עמקו מחשבותיך זו למע' מזו וכולם כלא חשיבי לגבי עצמותו ממש, וכ"ש מח' א' הזאת שפוקד כל יצורי קדם שמבחי' סובב כו' וד"ל.

אך בחי' ראשית הטיית מהו"ע דאחדות פשוטה להיות לו מח' זו דאנא אמלוך כו' להיות בבחי' סובב כו' היינו משום דנמלך בנשמתן של צדיקים שהן ישראל שעלו במח'^כו דהיינו במחשבת עצמותו ממש מאחר שבהן נמלך אם להיות לו רצון ומח' זו דאנא אמלוך הנ"ל, והוא מפני ששרש ישראל הוא בבחי' עצמות הרצון והמח' ממנו ולא בבחי' התפשטות המח' כמו מח' דאנא אמלוך וע"כ נמלך בנשמתן של צדיקים דוקא וד"ל. וזהו הטעם באמת לענין אתערותא דלתתא דישראל דוקא שמעוררים בחי' אתדל"ע בעצמותו ממש לחדש להיות חפץ במח' זו דאנא אמלוך כי מאחר שלך ה' הממלכה כלא חשיבא כנ"ל. והנה עיקר אתדל"ת דישראל הוא דוקא מצד מעשיהם בגשמי' כשנשמותיהם מלובשים בגופים חומרי' והן מוסרי' נפשם באחד בק"ש באה"ר ואהבת בכל נפשך כו' וע"י קיום תומ"צ דוקא כידוע, וזהו דבר פלא לכאורה מאחר שעיקר הענין הוא מצד בחי' שרש נשמותיהם שעלה במח' העצמי' שבעצמות ממש א"כ מה צריך למס"נ שלהם בגופי' דוקא וע"י תומ"צ בפועל ממש דוקא. אך הענין הוא, דמשום דמה שנמלך בנש"צ כנ"ל היינו באותן נשמות שיהיו בגופי' דוקא ויקיימו תומ"צ במס"נ, לפי שנעוץ תחילתן בסופן דוקא כי סוף מעשה שעלה במח' העצמי' כנ"ל מפני שנתאוה עצמות אא"ס להיות לו דירה בתחתוני' ע"י נשמות ישראל שהן כלולים בבחי' העצמי' כשיבואו ויתלבשו בעוה"ז בגופי' לקיים תומ"צ, וזהו בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית^כז כו', וזהו ענין דירה בתחתונים שהי' אצלו במח' תחלה, אשר ע"כ נמלך בנש"צ שעלה במח' מה שיעבדו עבודה תמה בעוה"ז בהן נמלך דוקא. וע"כ אנו מוצאים בכ"מ שבחי' המעשה דתומ"צ בישראל דוקא גדולה ביותר לעורר לבחי' הטיית עצמותו ומהותו ממש להיות חפץ במח' דאנא אמלוך להיות בבחי' סובב כו' הרבה יותר מהתעוררות נשמתם באהוי"ר במס"נ כמשארז"ל היום לעשותם^כח וכה"ג וד"ל.

והנה כל בחי' הנ"ל בבחי' סו"מ שתלוי באתדל"ת דישראל דוקא אבל בלא אתדל"ת אין אתדל"ע כלל, אך אעפ"כ לפעמים יוכל להיות שיהי' אתדל"ע מאליו ומעצמו בלי אתדל"ת כלל ואתדל"ע זאת יוכל להיות במעלה ומדריגה יותר מאתדל"ע שע"י אתדל"ת. וזהו שמח תשמח ריעים האהובים ע"י בחי' השמחה שתשמח ריעי' האהובים שהן בחי' סו"מ שנק' חו"כ כנ"ל. הענין

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org