תרה

שנק' אמו, ומ"ש בעטרה שעטרה לו אמו אינו בשביל עצמו רק כדי שיהי' לו כח להיות משפיע והוא בחי' מקיף דעטרה זו ע"ג הראש ונק' כתר תורה כידוע שזהו ת"ת דאימא שנעשה כתר לז"א^כד בשעת מ"ת דוקא שהוא ביום חתונתו וז"ש כחתן יכהן פאר כמ"ש במ"א וכל המקיפים מבינה דוקא ולא מאבא לכך א' שעטרה לו אמו דוקא וד"ל.

אך כ"ז אינו אלא עכשיו שהמל' מקבל מז"א שנק' חתן כו' אבל לע"ל כתיב אשת חיל עטרת בעלה שהמל' תתעלה למעלה מבחי' ז"א עד שתהי' עטרת בעלה לפי שבחי' ב"ן יעלה בבחי' ס"ג^כה שלמעלה משם מ"ה וא"כ יהי' המל' במקום בינה דעכשיו שהוא בחי' ס"ג כידוע, ולכך לא יהי' עטרה זו כמו שהי' במ"ת מאמו אלא מבחי' המל' שתהי' לו עטרה מצד בחי' הבירורים דרפ"ח כו' שיבורר ע"י בחי' ב"ן ונעשה מזה עטרה לז"א או משום שהמל' יהי' למעלה ומה שהמל' יהי' עטרה הוא יותר גבוה מעטרה שעטרה לו אמו לפי שנעוץ תחלתן בסופן וסופן כו' דסוף מעשה^כו עלה במחשבה תחלה שהוא הרצון דמחשבה הקדומה שלמעלה מעלה מן החו"ב ועטרה שנמשך מרצון ומחשבה הקדומה בעצמות יותר נעלה גם מרצון שבימ"ב^כז שזהו עטרה שעטרה לו כו' דכפל [חסרים כמה תיבות] הכתר הכללי בבחי' ת"ת שבה כו' והטעם הוא [לפי] דכצינה רצון תעטרנו^כח יש בזה ב' מדריגות מקיף דאור ישר שבא מלמעלה למטה ברצון שבחו"ב כו' דתורה הנגלית כו' ובחי' מקיף דאור חוזר^כט שמן הבירורים מקיום המצות הרי עולה למעלה בעצמות ממש.

אמנם לפ"ז שבחי' ז"א מקבל העטרה מבחי' המל' אינו עולה כפי הפשט שבמקרא זה שאמר צאינה וראינה כו' בעטרה כו' ביום חתונתו וביום שמחת כו' הרי מ"ש שעטרה לו אמו קאי על שני הזמנים הללו ביום חתונתו ושמחת לבו שהוא לעתיד כנ"ל אלא מוכרח לומר כנ"ל דגם עטרה דמל' הוא בבחי' עטרה דבינה שהוא ב"ן שעולה בס"ג כו' ולפ"ז יוכל להיות שגם ענין התגלות טעמי תורה יבא לעתיד מעטרה שעטרה לו אמו ביום שמחת לבו בבחי' אור חוזר וכמשי"ת בע"ה וד"ל^ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org