תקכה

עולה של תורה^ס שנק' עמל תו' והוא שלימות הבירור שבח"ת דתושבע"פ דוקא כנ"ל. ועוד דלמה עין לא ראתה גם צדיקים הגדולים מכולם כמשה שעסק בעמל תורה שעיקר תושבע"פ נמסר למשה כמ"ש תורה ציוה לנו משה דוקא כידוע בענין וגם דלה דלה לנו^סא כו' וכל חכמי ישראל בכל דור עוסקים בעיון ועמל תורה בחידושי הלכות עד אין שיעור והכל ממשה עד דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש^סב ניתן למשה כו'. ועוד י"ל דהלא ידוע ומבואר למעלה דעיקר העוה"ב שהוא העדן אינו בא רק מן המצות מעשיות שהוא עצם הרצון ועצם התענוג הפשוט שנק' שעשועי' העצמיי' שהוא למעלה הרבה גם מבחי' טעם הכמוס לרצה"ע הפשוט דאין טעם לרצון כלל כנ"ל, וא"כ גם מי שמדייק במילין דחכמה ביגיעה רבה העלאה זו לא יגיע כלל לבחי' עצמות התענוג והרצון הפשוט שבמצות עצמן, ולמה א' למחכה לו בדיוק דחכמה יתגלה לו העדן דעוה"ב כו', הלא גם בכל יגיעה רבה ויתירה במילין דחכמה דתורה לא יגיע רק לעומק אחר עומק דהעלם החכמה לבד וכמו משיח שא' בו ישכיל עבדי כו' דכל רז לא אניס לי' כו' וכה"ג אבל לא יגיע לעצמות התענוג הפשוט שבעוה"ב שלמעלה גם ממקור הנעלם הראשון דח"ע דתורה, ואע"פ שא' בתורה ואהי' אצלו אמון שעשועים^סג כו', אין לזה ערך לגבי בחי' שעשועי' העצמיי' שבעצמות א"ס ממש שלמעלה משעשועי' ותענוג דחכמה דתורה הרבה שלא יגיע לזה רק ע"י מעשה המצוה בפו"מ דוקא ששרשם בבחי' כתר שבכתר שלמעלה הרבה מאין דחכמה דתורה כנ"ל (שהוא תר"ך עמודי אור^סד כו', ומ"ש להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא זהו בחצי כתר שלמטה שהוא ש"י בהשגת י"ש דחכמה ב"פ קנה^סה שנק' פרס ענין פרוסה כו' שהן ב' אוצרות דח"ע וח"ת כו').

אך הנה שרש הענין הוא דאע"פ שבאמת עיקר העוה"ב זהו בחי' שעשועי' דרצון ותענוג העצמי' דא"ס שבמצות שלמעלה מעונג ושעשועי' שבחכמה הקדומה דתורה לפי שאין טעם לרצון כלל אפי' טעם כמוס מאד כנ"ל, עכ"ז א' בעדן יעשה למחכה לו דוקא למי שמדייק במילין דחכמה דתורה דוקא כנ"ל. ויש להקדים לזה ב' דברים. א' שבעוה"ב עצמו יש ב' מדריגות, הא' גילוי שעשועי' העצמי' שבעצם פנימית הרצון והתענוג שבמעשה המצות מצד המעשה דמצוה עצמה בפו"מ שלמעלה הרבה מבחי' טעם הכמוס שבה בח"ע

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org