תקכב

כו', וע"כ א' שאין להם מנוחה אפי' בעוה"ב כמ"ש ילכו מחיל כו' (ולפ"ז זהו יהללוך סלה בנצחי' דא"ס שאין לו שיעור למעלה בעליות הנשמות הגבוהות כמשה והאבות גם עכשיו וא"כ לא יובן מ"ש עין לא ראתה כו' דקאי גם בנשמות הקדושים כמשה ואבות, אלא הנכון כדלעיל וד"ל).

וז"ש בעדן עין לא ראתה כו' לפי שהוא בחי' גילוי התענוג הפשוט שבמצות שזהו עצמות השעשועי' העליוני' שלא ידע והשיג עין כל אפי' משה ומשיח דכל רז לא אניס לי' ונק' פלא יועץ כו' וכתי' בי' ישכיל עבדי^מו במקור הח"ע וגבה מאד למעלה גם ממשה ואבות, מ"מ גם הוא לא ראה לעדן הזה שהוא גילוי אמיתי' מהו"ע ית', שהרי גם אור צח כו' שנק' פלא א' עושה פלא^מז פלאות חכ'^מח כו' ואוכם הוא לגבי עה"ע עצמו דלמחת"ב כלל, לפי שהמצות הן עצם הרצון והתענוג הפשוט שלמעלה גם מטעם ושכל כמוס לרצון כי אין טעם כלל לרצון^מט אפי' טעם כמוס ונק' כתר שבכתר (והעוה"ב ג"כ אינו רק גילוי אור זה הפשוט בצמצום לנשמות כענין ש"י עולמות ות' עלמין דכסופין דנהרין לצדיקיי'^נ כו'), רק אלקי' זולתך לבד לפי שהוא אור עצמותו ממש שהוא בחי' א"ס ממש וד"ל.

[ו] ועכ"ז א' יעשה למחכה לו, דגם שעין לא ראתה לעדן זה עדיין רק זולתך בעצמך דוקא כנ"ל, מ"מ יעשה עדן זה לבא בגילוי גמור למחכה לו דוקא. והפי' הפשוט הוא שיעשה וימשיך לבחי' אור התענוג הפשוט הזה למי שמחכה לו שמצפה וממתין אליו, כמו אם יתמהמה חכה לו ימתין ויצפה שענינו שיקוה לו שיבא אליו, כמ"ש הנה אלקינו זה קוינו לו כו' וכמו נפשנו חכתה וכן וקווי ה' כו' וכה"ג. אך בזהר מפרש למחכה לו למאן דדייק^נא מילין דחכמתא כו' שהוא מילין דאורייתא מדייק אותם בעיון גדול, וגם זה יתכן לפי פי' הפשוט דמחכה זו לשון עיכוב והמתנה שממתין ומצפה לדבר כנ"ל, אך

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org