תרצב

הפשטת הגשמיות היינו כשגופו מסתיר לו צריך להפשיטו ולצאת מחומר גופו המחשיך כו' ואמנם לא קם נביא כמשה שידעו ה' פא"פ^נח כו' שלא הי' גופו מסתיר לו כלל כו'. וכדוגמא זו יובן ההפרש בין שמחה של מצוה שהוא בחי' עונג העליון שירד למטה כמו שהוא למעלה ונק' עונג היורד ונשפל אל עצמותו היינו שמשתעשע בעצמו בעונג העליון שבמעשה המצוה בפ"מ למטה, וזהו שמחת כלה שלמעלה ממס"נ בכליון הנפש שאינו רק מצד שצריך להפשיט עצמו מגופו המחשיך כו' ע"כ נק' דביקות הנפש בעונג נפלא עד כלות"ה היינו עד שתופשט מחומר גופה המחשיך כו' וד"ל. וזהו הטעם שנקרא בשם שמחת כלה לפי שהשמחה היא בחי' עונג היורד ונשפל מלמעלה למטה שמתעדן ומתענג בעונג זה דמצוה אל עצמותו דוקא, וע"כ נק' שמחה של מצוה שהשמחה בכל מקום היא בחי' ירידה והשפלה מגבוה לנמוך שהרי כל גילוי ההעלם הוא ע"י השמחה והמלך המרומם ישפיל עצמו לכל בהיותו בשמחה, ובחי' ירידת העונג הזה אל עצמותו שבשמחת כלה היינו היפך העונג העולה בהתכללות למעלה שבכלות הנפש אע"פ שזהו מחמת רוב התענוג (בל"א פו"ן זיך ארויש) והעונג היורד בשמחה (בל"א צו זיך אריין בהשבת נפש כו') למעלה מזה אשר ע"כ גזרו אומר דיפה שעה אחת כו' כנ"ל וד"ל.

[יז] והנה ע"ד הנ"ל בשמחת כלה כך הוא ממש ענין שמחת חתן העליון מלמעלה למטה, לפי שמבואר בזוהר דעלמא תתאה דנוקבא לגבי עלמא עילאה דדכורא כהאי אבן טבא כו' וכמ"ש אבן ספי"ר^נט כו', ונק' המל' מרא"ה דמו'^ס כו', וכמו עד"מ המראה שמראין בה דמות כפי מה שמראין בה כך יתראה בה, וכך הוא בבחי' המל' שנק' מרא' שכפי שמראין בה שמחת כלה הנ"ל עד"ז ממש בא לראות מלמעלה ג"כ בשמחה כזאת דוקא דהיינו בבחי' עונג הנשפל ויורד אל עצמותו כנ"ל, והוא הנק' בחי' שמחת חתן העליון חו"ת דרג"א וכמ"ש והוא כחתן יוצא מחופתו^סא, ועד"מ המלך המרומם שעושה משתה וסעודה מזמין להשרים הקרובים אליו בהיכלו דוקא וכאשר תגדל השמחה בלב המלך אזי יצא מהיכלו הפנימי אל העם השמחים בחצר המלך וישב עמהם בפתח השער ויתגלה לעין כל דוקא גם לפחותי הערך ויראוהו הכל וישמחו עמו נמצא שכפי אופן שמחת העם כך יבא המלך לשמוח בשמחה כזו דוקא, כך יובן שכאשר כנ"י שמחים בשמחה של מצוה דוקא אזי גם שמחה עליונה דחתן באה בבחי' ירידה והשפלה למטה בבחי' גילוי גדול לעין כל כו' שזהו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org