תרפ

הבשר וגידים שנק' אוד"ם שממנו בשר^יד כו', ולמעלה זהו הנק' בחי' מ"ן דנוק' שמגדל הולד כו', ובכנ"י הוא בחי' רשפי אש התשוקה האלקית בהשגת כל א' בבחי' סובב כו' שהוא שם הוי' מרחוק בקטנות שזהו בחי' עיבור כנ"ל, אך ע"י התשוקה לגילוי שם הוי' כמו כלתה נפשי^טו כו' בזה נגדל האור דשם הוי' בכל נשמה כמשל גידול הולד בבטן כו' ובזה אין חבלים שזהו מניעה ועיכוב כלל כי קרוב ה' כו', רק בהגיע עיקר הגילוי דשם הוי' לע"ל בכללות נש"י שנק' לידה אזי ימצאו בחי' חבלי לידה כנ"ל, אבל צער העיבור יש והוא בחי' התשוקה מרחוק כו' בצמצום וכווץ גדול שמיצר ע"ז מאד כמ"ש הרינ"ו חלנ"ו כו' וד"ל.

[ה] והנה לאחר בחי' לידה הנ"ל הוא זמן בחי' היניקה מאחר שאמר במשל עיבור ולידה כמו הרה תקריב ללדת כנ"ל א"כ יש גם בחי' יניקה ומוחין דגדלות שאח"כ כידוע. וביאור הענין הנה מבואר למעלה בבחי' עיבור שהוא בבחי' הקטנות מאד, ואע"פ שגם הוא בא בבחי' הגדלה בט' חדשים וגידול זה בא מן המאכלים שאמו אוכלת כו' ונהפך בשינוי המהות להיות מזון לולד לגדילו באיבריו בט' חדשים באופן שאין גידול הקטן לפי שניו מתגדל כ"כ במהירות בט' חדשים ולא בב' וג' שנים, אך הנה זהו רק הגדלת החומר בלבד והוא גידול האיברים לבד ע"י הדם שבא בבחי' שינוי המהות בבטן אמו בחום הטבעי כנ"ל (שנק' ה"ג דאודם שממנו בשר כנ"ל), אבל בחי' הגדלת הצורה בחומר היינו כללות ענין היניקה בחלב לולד אחר שנולד, והאות ע"ז הוא מה שהחלב נעשה מחמת עיכור הדם אחר יציאת פסולת הדמי' בלידה אז מתהפך בחי' החיות הנפשיות שבדם האיברים למיץ חלב ועולה למעלה בכלי המוח ומשם יורד בהגשמה למקום בינה שבלב שהן הדדים שיונק מהם הולד, ועיקר ענין יניקה זו הוא להגדיל הצורה הנפשית בחומר האיברים, והגם שנקרא קטנות הצורה עדיין לגבי הגדלות המוחין שאחר היניקה ב' שנים אבל מ"מ גידול זה למעלה הרבה מגידול החומר של האיברים בעיבור ט' חדשים כו' וד"ל (וע"כ עיכוב הגידול הזה הוא עכ"פ בב' שנים יותר מט' חדשים דעיבור, אמנם הגידול הזה בב' שנים הוא מתגדל יותר מגידול הט' חדשים בעיבור לפי ערך רק שמתעכב זמנו יותר (וכן הוא ענין גידול המוחין שאחר היניקה מתעכב זמנו יותר והוא מב' שנים עד בן ה' אבל מתגדל יותר, וכן מבן ה' עד

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org